למה תשלום בנייד גורם לנו להוציא הרבה יותר כסף?

כאשר אנחנו מחזיקים שטרות של כסף ביד ומגיעים לקופה, המוח שלנו מבצע פעולה אקטיבית של ספירה ויודע עם כמה נישאר ביד, אם בכלל. לעומת זאת, התשלום באמצעות הטלפון הנייד או השעון החכם הפך את הפעולה הזו למהירה ולחסרת מאמץ. מחקרים חדשים מגלים שלמהירות הזו יש מחיר כלכלי כבד.

חוקרים מאוניברסיטת שנגחאי לטכנולוגיה ומאוניברסיטת דונגהואה בסין, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Behavioral Sciences, טבעו את המונח "ספנדספשן" כדי לתאר את הירידה המהירה בהתנגדות הפסיכולוגית שלנו לבזבוזים כאשר אנחנו משלמים באמצעים דיגיטליים.

התופעה נשענת על מושג המכונה "כאב התשלום". בעוד שפרידה ממזומן יוצרת אי נוחות במוח ומשאירה זיכרון ברור של ההוצאה, התשלום הדיגיטלי מנתק את ההנאה מהקנייה מהתחושה של יציאת הכסף. פרופסור דרייזן פרלק ממכון MIT הסביר בניסוי מפורסם כי "כרטיסי אשראי מנתקים את ההנאה מהקנייה מהכאב של התשלום". באותו ניסוי נמצא כי סטודנטים ששילמו באמצעים דיגיטליים היו מוכנים להציע מחיר כפול עבור מוצר לעומת אלו ששילמו במזומן.

הממצאים הופכים למשמעותיים עוד יותר כשמביטים לתוך פעילות המוח. בדיקות הדמיה גילו כי השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים לא רק מפחית את הכאב, אלא מעורר באופן פעיל את מרכזי התגמול במוח ומפריש דופמין. לפי נתונים של חברת ויזה, התשלום המהיר בהקשה מעלה את ההוצאה החודשית הממוצעת בעשרות דולרים בכל חודש, פשוט בגלל היעדר ה"חיכוך" בתהליך הרכישה. כ-47% מהאנשים מודים שהם מבזבזים יותר כסף כשהם משתמשים בארנק דיגיטלי, אך הם מתקשים להפסיק בגלל הנוחות המפתה.

כדי לשמור על הכיס, החוקרים ממליצים ליצור "חיכוך מלאכותי" שיפצה על היעדר התחושה הפיזית של הכסף. הפעלת התראות מיידיות על כל הוצאה לנייד, בדיקה שבועית של פירוט האשראי, או חזרה לשימוש במזומן בקניות שאינן הכרחיות, עשויות להחזיר לנו את השליטה על ההוצאות.