10 עובדות על רבי טרפון: התנא שחיבר בין עושר אדיר לענווה נדירה

רבי טרפון היה מגדולי התנאים בדור הראשון והשני שלאחר החורבן, הנה 10 עובדות מעניינות על התנא, המכונה בגמרא "אביהן של כל ישראל":

1. רבי טרפון היה כוהן, וזכה עוד לראות את בית המקדש על מכונו. פעם אחת עלה עם אחי אימו לדוכן כדי לברך את העם בברכת כוהנים, ושמע את הכוהן הגדול מבליע את השם המפורש של 12 אותיות באופן שלא יהא נשמע לרבים (קידושין ע"א, א').

2. קיבל כנראה תורה מרבן יוחנן בן זכאי (תוספתא חגיגה ג', י"א), והיה מתלמידי בית שמאי (רש"י יבמות ט"ו, א'). בזמן חורבן בית המקדש השני רבי טרפון כבר היה גדול בתורה. הוא היה מחברי הסנהדרין ביבנה תחת הנהגתו של רבן גמליאל השני, והיה מראשי המדברים בין החכמים (זבחים נ"ז, א').

3. התגורר בעיר לוד, והיה ממנהיגי העיר והפוסק בכל ענייניה (תענית י"ט, א'). אחת הסוגיות הסבוכות בש"ס, הנקראת בשם "תגרי לוד", עוסקת בכמה פסקי הלכה בענייני הונאה שפסק רבי טרפון לסוחרי לוד, ובתשובתם של הסוחרים לפסקים אלו (בבא מציעא מ"ט, ב'–נ', א').

4. בענוותנותו הגדולה היה רבי טרפון נוהג ליטול רשות מתלמידיו קודם ששאל אותם שאלה (תוספתא ברכות ד', י"ד-ט"ו). רבי טרפון מוזכר במשנה כ-50 פעמים, ומאמרים רבים שלו בהלכה ובאגדה מובאים בברייתות ובמדרשים השונים.

5. כדי לזרז את האדם בעסק התורה, אמר רבי טרפון את המשל הידוע (אבות ב', ט"ו): "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק". כלומר: חיי האדם קצרים, ואילו מלאכת עסק התורה היא מרובה, ועל אף ריבוי המלאכה וקוצר הזמן, בני אדם מתעצלים ומתבטלים מלימוד התורה, וה' משלם שכר גדול ונצחי עבור עסק התורה, ומי שמתבטל מלימוד התורה מפסיד שכר זה. אולם בעוד שפועל אינו מחויב לעבוד אצל בעל הבית, ואם הוא רוצה הוא רשאי שלא לעבוד ולוותר על שכרו, לעניין לימוד התורה אין הדבר כך. אלא ה', שהוא שליט בעולם, דוחק בנו ומחייב אותנו לעסוק בתורה בכל רגע אפשרי, שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א', ח'). והמתבטל מן התורה בזמן שיכול לעסוק בה, לא זו בלבד שהוא מפסיד שכרו, אלא גם נענש על שביטל מצוות בוראו.

וכדי שלא יתייאש האדם ויחשוב שאין טעם להתחיל בעסק התורה, לפי שלעולם לא יוכל להשלימה, הוסיף רבי טרפון ואמר: "לא עליך המלאכה לגמור (אל תחשוב שתפסיד את שכרך אם לא תספיק ללמוד את כל התורה בשלמות, לפי שלא מוטל עליך לגמור את כולה). ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה (על כורחך צריך אתה לעסוק בה תמיד). אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה (אף אם לא השלמת את כולה). ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ודע, שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא".

6. רבי טרפון מלמד אותנו את נוסח ברכת "אשר גאלנו", הנאמרת בהגדה של פסח (פסחים קט"ז, ב').

7. במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח) מובאים דבריו של רבי טרפון: "בזכות מה זכה יהודה למלכות? שכשעמדו שבטים על ים סוף קפץ נחשון בן עמינדב ושבטו אחריו לים, לפיכך זכה למלכות. שנאמר: 'בצאת ישראל ממצרים... הייתה יהודה לקדשו', לפיכך 'ישראל ממשלותיו' – אמר להם הקב"ה מי שקידש שמי על הים, יבוא וימשול על ישראל".

8. רבי טרפון היה עשיר גדול, והשתמש בעושרו למעשי צדקה רבים (אבות דרבי נתן מ"א).

9. היה רגיל לקנות מתנות לבני ביתו לכבוד הרגל, כגון נעליים ובגדי צבעוניים לנשים וקליות ואגוזים לילדים, כפי הדין שחייב אדם לשמח את אשתו ובניו ברגל (ירושלמי פסחים י', א').

10. מסירותו של רבי טרפון לקיום מצוות כיבוד הורים הייתה מופלגת ביותר. כאשר אימו הזדקנה, היה מתכופף לפניה כדי שתעלה על גבו ומשם למיטתה. כאשר רצתה לרדת מהמיטה היה מתכופף לפניה כדי שתרד תחילה על גבו, ומגבו לקרקע (קידושין ל"א, ב').

פעם אירע שאימו איבדה את נעליה ויצאה לחצר כשהיא יחפה, וכאשר ראה זאת רבי טרפון הניח את ידיו תחת רגליה כדי שלא ייטנפו (תוספות קידושין א', ו'). בירושלמי מסופר עוד, שכאשר חלה רבי טרפון ובאו חכמים לבקרו, ביקשה מהם אימו: "התפללו על טרפון בני (שיתרפא מחוליו בזכות) שהוא מכבדני ביותר".

על פי המסורת, רבי טרפון קבור בגליל העליון, בין צפת למירון.