זו הסיבה שאתם לא מאושרים - ויש גם פיתרון פשוט

בשנת 2010 פרסמו הפסיכולוגים מתיו קילינגסוורת' ודניאל גילברט בכתב העת המדעי היוקרתי Science מאמר ששינה את הדרך שבה אנחנו תופסים את שגרת חיינו. תחת הכותרת הפשוטה “מוח נודד הוא מוח לא מאושר”, הם הציגו נתונים שנאספו מ-2,250 משתתפים בזמן אמת, וחשפו את הפער העצום שבו אנחנו חיים את חיינו.

מחצית מחיינו אנחנו חיים במקום אחר

בניגוד למחקרים קודמים שהסתמכו על הזיכרון של המשתתפים, החוקרים השתמשו באפליקציה שדגמה את רגשותיהם ברגע שבו הם חוו אותם. הממצא הראשון והמדהים ביותר היה היקף התופעה: המוח האנושי נודד ב-46.9% משעות העירות שלו. כמעט מחצית מהזמן שאנחנו ערים, המחשבות שלנו אינן קשורות לפעילות שאנחנו מבצעים באותו רגע.

מדוע נדידת מחשבות מובילה לעצבות?

הנתונים הראו דפוס עקבי: אנשים היו פחות מאושרים כאשר מחשבותיהם נדדו מאשר כאשר היו ממוקדים בפעילותם. ממצא זה נותר נכון גם כאשר המחשבות נדדו לנושאים ניטרליים, ואפילו לנושאים נעימים. נדידת מחשבות לנושאים לא נעימים הובילה לצניחה משמעותית בתחושת הרווחה הנפשית.

הגוף כאן אבל המחשבות נודדות

באמצעות ניתוח סטטיסטי של רצף האירועים, החוקרים הגיעו למסקנה חד-משמעית: נדידת המחשבות היא הגורם לחוסר האושר, ולא התוצאה שלו. המוח שלנו בורח מההווה, וזה כשלעצמו מוריד את רמת האושר שלנו ברגע הנתון.

המדע שמאחורי ההבדל באושר

המספרים שמאחורי המחקר חושפים עד כמה תשומת הלב שלנו היא משאב קריטי. הנתונים מראים כי מצבו של המוח – האם הוא נוכח או נודד – מסביר כ-10.8% מההבדלים ברמת האושר בין האנשים. לעומת זאת, הפעילות הממשית שהם מבצעים (כמו עבודה, אכילה או פנאי) מסבירה רק כ-4.6% מההבדל באושר שלהם. במילים פשוטות, למיקום המנטלי שלכם יש השפעה גדולה פי שניים על רמת האושר שלכם מאשר למה שאתם עושים בפועל. אתם יכולים להיות בחופשה מפנקת במקום הכי יפה בעולם עם אנשים שאתם אוהבים - ועדיין להרגיש עצובים. 

מבט ל-2026: למה המחקר רלוונטי להיום?

בשנת 2026, הממצאים האלו רלוונטיים מתמיד. כיום הטכנולוגיה מתוכננת במיוחד כדי לעודד נדידת מחשבות אינסופית. אם ב-2010 המוח שלנו נדד בחצי מהזמן באופן טבעי, היום הגירויים החיצוניים הופכים את הנוכחות ברגע למשימה קשה פי כמה.

בשנת 2010, הטלפונים החכמים היו עוד בחיתוליהם והרשתות החברתיות לא השתלטו על חיינו. היום, אין כמעט אדם שאינו משתמש בטלפון, טאבלט, מחשב, טלוויזיה או בכולם יחדיו.

תרגלו נוכחות ברגע הזה

אנחנו נמצאים במצב של הפרעת קשב תמידית, כי איך בכלל אפשר להתרכז עם כל הרעשים ברקע? פיזית אנחנו נמצאים במקום אחד, אבל מנטלית אנחנו נמצאים בהערה של הבוס, בגן של הילדה, בריב עם הבעל, במינוס בבנק או בנסיעה המתוכננת לעוד חודשיים. אנחנו מתקשים לשלוט במחשבות שלנו והן נעות בלופ אינסופי. הנוכחות ברגע הזה היא לא איזה בונוס לאנשים רוחניים, אלא תרגול הכרחי בשביל לשמור על הרווחה הנפשית ועל השפיות בעולם שרץ בלי הפסקה, בלשון המעטה.

איך מתחילים להיות נוכחים בהווה?

למרות שאני מתרגלת מדיטציה באופן קבוע כבר שנים רבות, אני לא חושבת שכל אחד צריך או יכול לשבת בשקט ולחשוב על… כלום. נוכחות מלאה יכולה לקרות גם ברגעים שגרתיים בחיי היומיום. בהתחלה זה יהיה קשה, אבל עם הזמן, המוח שלכם יתרגל להיות נוכח בפעולה שאתם עושים באותו הרגע. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם להתחיל: 

1. שתו את הקפה של הבוקר ללא הסחות דעת: אל תגללו בטלפון, אל תתכננו את היום שלכם, פשוט שימו לב לארומה של הקפה, למרקם ולטעם שלו, לתחושה החמימה של הכוס על כפות הידיים שלכם, ותהנו מהרגע. 
2. לכו למכונית או לאוטובוס ללא אוזניות: בתור אחת שאוהבת לשמוע שיעורים או פודקאסטים תוך כדי תנועה, אני יודעת כמה קשה זה יכול להיות. אבל נסו ללכת בלי רעשי רקע ושימו לב רק לקצב הצעידה, לאוויר שאתם נושמים ולסביבה שלכם. נסו את זה גם בהמתנה לרופא או בתור לסופרמרקט.
3. אכלו את ארוחת הצהריים בנחת ובנוכחות: אל תטפלו במיילים או תצפו בסרטונים תוך כדי. נסו להבחין בטעמים, בטמפרטורה של המזון וברמת השובע שלכם. אכילה מודעת היא אחת הדרכים המהירות ביותר להחזיר את המוח לרגע הזה ולהפוך פעולה שגרתית, הישרדותית אפילו, לפעולה חווייתית. 
4. חמש דקות של שקט בערב: אחרי שהילדים נרדמו או כשיום העבודה הסתיים, שבו עם הבעל או האישה (או לבדכם) בלי הסחות דעת. שימו לב לצלילים של הבית, לתאורה, לריחות ולעובדה שאתם כאן.

התרגול הוא לא למנוע מהמחשבות לנדוד, כי מניסיון - הן ינדדו תוך שניות. התרגול הוא לשים לב שהן נדדו ולהחזיר אותן בעדינות להווה. בכל פעם שאתם מחזירים אותן, אתם בונים את שריר המיינדפולנס, לחיות כאן ועכשיו ולהנות מהרגע הזה.

תרגיל מיינדפולנס 

בשביל לתרגל מיינדפולנס, נסו את התרגיל הבא ושימו לב ל:

• 5 דברים שאתם רואים סביבכם כרגע.
• 4 דברים שאתם יכולים לחוש בגוף (מגע הבגד, משקל הגוף על הכיסא).
• 3 צלילים שאתם שומעים.
• 2 ריחות שאתם מריחים.
• טעם אחד שיש לכם בפה.

בהצלחה.

שירה פריאנט, מאמנת בשיטת הרב פנגר לניהול רגשות בשילוב כתיבה אינטואטיבית.

לפניות: shira.milatova@gmail.com