תחנון: המדריך המלא לרגעים שבהם השמיים פתוחים לבקשות האישיות

בתפילת שחרית, וכן בתפילת מנחה, נוהגים להתפלל אחרי חזרת הש"ץ תפילה מיוחדת הנקראת תחנון. זוהי, למעשה, תפילת וידוי על חטאים שחטאנו, ובה אנו מבקשים סליחה, מחילה וכפרה.

בתחילת התחנון מובא קטע הלקוח מספר תהילים פרק ו'. את הקטע אנו אומרים בישיבה, כשראשנו נרכן על זרוע ידנו הימנית (כאשר התפילין קשורות לזרוע יד שמאל), ובמנחה – על זרוע שמאל.

קטע זה של התחנון נקרא "נפילת אפיים". בימים שני וחמישי של השבוע, ימים שקוראים בהם בתורה, מתארכת תפילת התחנון וכוללת פרקים נוספים של בקשות מחילה, שנוהגים לומר תוך כדי עמידה.

טעם נפילת אפיים

טעמים רבים ניתנו לאמירת תפילה זו בתנוחה של נפילת אפיים. בזוהר (סוף פרשת במדבר) נאמר, שהנפילה היא כסמל למיתה שאדם חייב על חלק מהעוונות גם לאחר שהתוודה על חטאיו.

רבנו בחיי (במדבר ט"ז, כ"ב) כתב כמה טעמים נוספים לכיסוי הפנים:

• כביטוי לבושת וצניעות.
• כביטוי לצער והכנעה, דבר שנמנה בין חלקי התשובה.
• כביטוי לכך שהפה והעיניים אסורים, כלומר שאין בידו להפיק רצונו ללא הסכמת הקב"ה.

המטה משה (סימן ר"ד) כתב סיבה נוספת: כשישראל היו משתחווים בעזרה היה בין כל אחד ואחד ד' אמות, כדי שלא ישמע וידוי חברו ויתבייש ממנו. בדומה לכך, אמירת התחנון נאמרת בהסתרת הפנים - כביכול המתפלל לא רואה ויודע מה מתפלל חברו.

מתי לא אומרים תחנון?

אין אומרים תחנון בשבתות, ראשי חודשים, חנוכה, ט"ו בשבט, י"ד וט"ו באדר א' ("פורים קטן"), שני ימי הפורים, כל חודש ניסן, י"ד באייר ("פסח שני"), ל"ג בעומר, מר"ח סיוון ועד י"ג בו, תשעה באב, ערב ר"ה, מערב יום כיפור עד ר"ח חשוון, וכן בימי אסרו חג (למחרת כל אחד משלושת הרגלים).

אין אומרים תחנון בבית כנסת שנערכת בו ברית מילה לאחר התפילה, וכן בציבור שמצוי בו חתן בתוך שבעת הימים הראשונים של נישואיו, או שמתפללים שם סנדק, מוהל או אבי התינוק ביום מילתו.

לנוסח תפילת תחנון, לחצו כאן