מה את דואגת? את עשית את שלך, והקדוש ברוך הוא יעשה את שלו

רבי חַנִינָא בֶן דוֹסָא, שההילולא שלו תחול בכ"ו באייר, היה מראשוני התנאים. הוא חי בסוף ימי בית שני, והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי. רבי חנינא היה איש קדוש ומלומד בניסים. הוא היה מתפלל על החולים. לרבי חנינא היה כוח תפילה חזק, וחכמים וגדולים ביקשו שיתפלל בעבורם.

רבי חנינא היה עני מרוד, ועם זאת מלומד בניסים גדולים. אומרת הגמרא (בבלי, סוטה מט ע"ב): "משמת רבי חנינא בן דוסא, בטלו אנשי מעשה". שימי לב – אנשי מעשה!

בואי, אנחנו נכנסות לבית של משפחת בן דוסא. זה בית עני, מרוד, אין מה לאכול, אבל הקירות ספוגים אמונה. די להם שם בקב חרובים מערב שבת לערב שבת.

ערב שבת בביתו של רבי חנינא, ואין שמן להדליק נרות שבת.

בתו של רבי חנינא הולכת לשכנה ומבקשת מעט שמן להדלקת נרות שבת. השכנה נותנת לה בשמחה, אבל היא מתבלבלת. במקום לתת לה שמן, היא נותנת לה חומץ. בתו של רבי חנינא בן דוסא רצה להדליק. היא לא שמה לב, והיא מדליקה את נרות השבת בחומץ. רק אחרי שהיא מדליקה נרות היא שמה לב שהיא הדליקה נרות בחומץ ולא בשמן. הנרות אמנם דולקים, והיא חושבת שהם דולקים בכוח מעט השמן שנשאר בכלי משבת שעברה. היא בטוחה שתיכף הנרות יכבו.

כשחוזר רבי חנינא מבית הכנסת, וראה את בתו עצובה, מספרת הגמרא: "אמר לה, בתי, במאי עציבת? אמרה ליה, כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת. אמר לה, בתי, מאי אכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק. תנא, היה דולק והולך כל היום כולו, עד שהביאו ממנו אור להבדלה".

רבי חנינא שואל את בתו, למה את עצובה, מה קרה? והיא מספרת לו שהיא הדליקה נרות בטעות בחומץ במקום בשמן. והוא אומר לה, מה אכפת לך? הכוונה, מה את דואגת? מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק! וואו, כמה אמונה. וככה היה – הנרות דלקו עד מוצאי שבת, והביאו מהם אור להבדלה. מדהים.

רבי חנינא אומר לבתו – את עשית את שלך, את עשית את המעשה שאת צריכה לעשות, את הדלקת את הנרות. יותר מזה, התאמצת והלכת לשכנה, לווית והדלקת – את עשית את שלך, והקדוש ברוך הוא יעשה את שלו.

אומר לך רבי חנינא – אצל הקב"ה אין הבדל בין חומץ לשמן, אין הבדל בין תנור ריק לתנור מלא, אין הבדל בין גיל צעיר או מבוגר בשידוכים, אין הבדל בין אנשים – מוכשרים יותר, מוכשרים פחות, מקושרים יותר או פחות – כל אדם הוא נר, ויכול להדליק אור גדול בלבו ובעולם כולו.

את מבינה? מה אכפת לך? מה את דואגת?

מתוך דפי שירת הלב של הרבנית חגית שירה. להצלחת הילדה חגית בת שרהל'ה