גוף ונפש
אנשים מדברים 30% פחות מבעבר - זו הסיבה
נתונים חדשים חושפים ירידה חדה ומדאיגה בכמות המילים שאנו אומרים בכל יום. מגמה זו משפיעה לרעה על המדדים הפיזיולוגיים שלנו ומגבירה את הסיכון לחרדה, לדיכאון ואף למחלות קוגניטיביות ארוכות טווח
- יצחק איתן
- פורסם י"ג אייר התשפ"ו

התחושה שכולנו ממעטים לשוחח פנים אל פנים ומעדיפים להתכתב אחד עם השני אינה רק הרגשה סובייקטיבית, אלא הפכה לעובדה מדעית. מחקר חדש, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אריזונה ומאוניברסיטת מיזורי, מצא ירידה של קרוב ל-30% בכמות המילים שאנשים הוגים ביום. על פי הנתונים, בעוד שבשנת 2007 דיבר אדם ממוצע כ-15,900 מילים ביום, בשנת 2019 צנח המספר ל-12,700 מילים בלבד.
המחקר התבסס על ניתוח נתונים של 2,200 משתתפים בגילאי 10 עד 94. הוא מצביע על כך שהאשמה אינה מוטלת רק על הטכנולוגיה. למרות שהסמארטפונים והרשתות החברתיות משנים את דרכי התקשורת שלנו, הירידה בדיבור נצפתה גם בקרב מבוגרים שאינם "משתמשים כבדים" באמצעים דיגיטליים. החוקרים מסבירים כי מדובר בשינוי עמוק באורח החיים: אנחנו מוותרים על "שיחות קטנות" עם השכנים, ממעטים לשוחח עם זרים בתור לקופה, ומעדיפים תקשורת כתובה וקצרה על פני מפגש מילולי.
ההשלכות של הבדידות המילולית עלולות להיות קשות. המומחים מזהירים כי שיחה אנושית חיונית לשמירה על בריאות תקינה. תקשורת מדוברת תורמת להפחתת לחץ הדם, מקטינה את הסיכון לדיכאון וחרדה, ומחזקת את תחושת השייכות הקהילתית. מנגד, שתיקה ממושכת ובדידות חברתית נקשרו במחקרים קודמים לעלייה בסיכון לדמנציה.
הודעות טקסט אינן מהוות תחליף לדיבור. השיחה כוללת רכיבים של אינטונציה, טון דיבור, ספונטניות ונוכחות פיזית, שאינם קיימים בעולם הדיגיטלי הכתוב. מחקרים קודמים הראו, כי די בשיחה איכותית אחת ביום כדי לשפר משמעותית את תחושת הרווחה הנפשית של האדם.
במחקר נמצא כי אנשים שמחוברים למסכים הופכים למנותקים יותר. האתגר הגדול הוא לשוב ולטפח את מה שמכונה "אמנות השיחה". גם אינטראקציה פשוטה וקצרה, בבית או ברחוב, יכולה להיות בעלת ערך בריאותי עצום ולסייע בשמירה על חוסן נפשי ופיזי לאורך זמן.




