הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא נטילת ידיים בבוקר

נטילת ידיים תיכף בעת הקימה בבוקר (סימן ד' סעיף א')

הקם משנתו בבוקר ונצרך לנקביו, האם יטול ידיו תחילה, או שמא ילך תחילה לבית הכיסא?

תשובה

מעיקר הדין רשאי ללכת תחילה לבית הכיסא ולאחר מכן ליטול ידיים. אך אם ירצה להחמיר על עצמו, יטול ידיו תיכף, ולא יברך על הנטילה, ולאחר שיצא מבית הכיסא ייטול ידיו שנית, ויברך "על נטילת ידיים" בעוד ידיו רטובות. ואולם כל זה אם נצרך לנקביו מעט, אך אם נצרך לכך הרבה עד שהוא בגדר "בל תשקצו", אין לו להחמיר על עצמו, אלא יפנה תיכף, לפני שייטול ידיו, ולאחר שיצא מבית הכיסא ייטול ידיו ויברך על נטילת ידיים בעוד ידיו רטובות (מעיקר הדין רשאי ללכת תחילה לבית הכיסא ורק לאחר מכן ליטול ידים, וכנזכר בשו"ת יביע אומר (ח"ה או"ח סי' א). ויברך ברכת "על נטילת ידים" בעוד ידיו רטובות. אך אם ירצה להחמיר על עצמו, ייטול ידיו תיכף, ולא יברך עדיין על הנטילה, כמו שכתב הרמ"א (סי' צב ס"א) שכל הנצרך לנקביו אסור אפילו בדברי תורה, וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק ו) שכל שכן בקריאת שמע ובשאר ברכות. ולאחר שיצא מבית הכיסא ייטול ידיו שנית, ויברך ברכת על נטילת ידים בעוד ידיו רטובות כנזכר בבן איש חי (שנה ראשונה, תולדות, ה'). וכשעושה סדר זה מרוויח שיוצא ידי חובת דעת הרמב"ם (ברכות פ"ו ה"ב) שנטילת ידים לתפילה צריכה להיות בברכה, והרי נטילה שניה זו היא גם לתפילה, ואם כן הוא יוצא בזה ידי חובתו לדברי הכל).

דין כלי בנטילת ידיים שחרית (סימן ד' סעיף ז')

הקם משנת הלילה ונמצא במקום שאין לו כלי ליטול ידיים, האם יכול ליטול ידיים בלא כלי ולברך על נטילת ידיים?

תשובה

לכתחילה יש להקפיד ליטול ידיים בכלי, אך אם נקלע למקום שאין לו כלי, יכול להניח ידיו תחת הברז וליטול כל יד שלוש פעמים לסירוגין. אמנם לא יברך על נטילה זו משום סב"ל (בגמרא שבת (קט ע"ב) אמרו: "תניא רבי נתן אומר: בת חורין היא זו, ומקפדת עד שירחוץ ידיו שלש פעמים". מגמרא זו למדנו שכדי להסיר את הרוח הרעה ששורה על הידים משנת הלילה, יש לרחוץ כל יד שלוש פעמים. וכן פסק השולחן ערוך (סי' ד סע' א) להלכה: "ידקדק לערות עליהן מים ג' פעמים, להעביר רוח רעה ששורה עליהן".

ויש לדון אם נטילה זו מוכרחת להיות דווקא בכלי. ובשולחן ערוך (שם סעיף ז') כתב: "טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה". ואחד מהדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה הוא כלי. משמע אם כן שבנטילת ידים שחרית דין זה אינו מעכב. וכן כתב הרמ"א להדיא: "מיהו אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא".

וכן דקדק שו"ת אור לציון (ח"ב פ"א אות ה') בדעת השולחן ערוך, אך כתב שמדברי הרמב"ם (ברכות פ"ו ה"ב) נראה שנטילת ידים שחרית צריכה כלי, שהרי כתב שאף נטילת ידים של תפילה צריכה כלי, ולפי זה כיוון שפעמים רבות נטילת הידים שחרית היא גם נטילת הידים לתפילה, צריך ליטול דווקא בכלי. וכן כתב שמשמע מדברי הזוהר הקדוש (בראשית קפד ע"ב) שצריך כלי, והביאו הבית יוסף.

והסיק האור לציון שלכתחילה יש ליטול דווקא בכלי, אך במקום שאין לו כלי יכול לסמוך על פשטות דברי השולחן ערוך וליטול בלא כלי, ויוכל גם לברך על נטילת ידים. אמנם בילקוט יוסף (סימן ד' אות ד') פסק שאין לברך משום סב"ל וכן פסק בהלכה ברורה (סימן ד' אות י"ב), וכן הלכה).

נטילת ידיים לסירוגין (סימן ד' סעיף ב')

אילו נטילות ידיים יש לעשות לסירוגין, ואילו יש ליטול שלא לסירוגין?

תשובה

נטילת ידיים של סעודת פת, יש ליטול שלא לסירוגין – שלוש ביד ימין ואחר כך שלוש ביד שמאל. ונטילת ידיים של שחרית יש ליטול שלוש פעמים כל יד לסירוגין (נטילת ידים של סעודת פת, יש ליטול שלוש פעמים כל יד בלא לסירוגין, שלוש ביד ימין, ואחר כך שלוש ביד שמאל. ונטילת ידים של שחרית יש ליטול שלוש פעמים כל יד לסירוגין, כמו שכתב החיי אדם (ח"א כלל ב). וכן כתבו המגן אברהם (סי' ד ס"ק ז) ודרך החיים (דיני נטילת ידים שחרית אות ו) בשם כתבי האריז"ל, שבלא זה לא מסתלקת הרוח רעה).

חיוב נטילת ידיים בקם משנת הלילה קודם חצות (סימן ד' סעיף א')

הישן שעה וחצי בלילה וקם קודם חצות, האם חייב בנטילת ידיים, והאם יברך ברכות התורה?

תשובה

ייטול ידיו בלא ברכה, והמברך יש לו על מה שיסמוך. ולגבי ברכות התורה, כיוון שישן שינת קבע על מיטתו, חייב לברך לדברי הכל (אדם שישן שינת קבע בלילה וקם קודם חצות, חייב ליטול ידיו. ולעניין הברכה נחלקו הפוסקים. לדעת הגר"ז בסידורו אין לברך על נטילת ידים כי אם על שינה שאחר חצות, וכן כתבו בשמו העמודי השולחן (סימן ב' אות י"א) וקצות השולחן (סימן ב' ס"ו).

ומאידך, הבן איש חי (שנה ראשונה, תולדות, י"ג) כתב שאף לאחר שינה שקודם חצות יש ליטול ידים בברכה. וכתב הכף החיים (סימן ד' ס"ק נ"ב) שכיוון שהגרי"ח כתב שיברך, ודאי שכן המנהג.

ומפני מחלוקת זו כתב בילקוט יוסף (סימן ד' דיני נטילת ידים שחרית אות ט') שייטול בלא ברכה, אך אותו שמברך יש לו על מה שיסמוך.

ולגבי ברכות התורה, הישן בלילה שנת קבע על מיטתו, אף שקם קודם חצות – חייב לברך לדברי הכל, כמבואר בשולחן ערוך (סימן מ"ז סעיף י"ב). וראה בזה עוד מש"כ לקמן (בפרק ד' תשובה ב', על סימן מ"ו סעיף א').

נטילת ידיים של שחרית על כלים שבכיור (סימן ד' סעיף ב')

האם מותר ליטול ידיים שחרית, או לאחר שיוצא מבית הכסא, לתוך כיור שיש בתוכו כלים?

תשובה

מעיקר הדין מותר, אך יש להיזהר להדיח היטב את הכלים שעליהם נטל את הידיים. ולכתחילה יש ליטול ידיים בכיור ריק לגמרי (בזוהר הקדושפרשת וישב (דף קפד ע"ב) נאמר: רבי שמעון פתח ואמר ארחץ בנקיון כפי וכו', ת"ח רזא דמלה הכא, דהא לית בר נש בעלמא דלא טעים טעמא דמותא בליליא, ורוח מסאבא שריא על ההוא גופא וכו', וכד נטיל ידיו כדקא חזי, אתקדש ואקרי קדוש. והיך בעי לאתקדשא, בעי חד כלי לתתא וחד כלי מלעילא, בגין דיתקדש מההוא כלי דלעילא, וההוא דלתתא יתיב בזוהמא דמסאבו ביה, ודא כלי לקבלא מסאבו, ודא לאתקדשא ביה, דא ברוך ודא ארור. ולא בעיין אינון מיין דזוהמא לאושדא לון בביתא, דלא יקרב בהו בר נש, דהא בהו מתכנשי סטרין דלהון ויכיל לקבלא נזקא מאינון מיין מסאבין, ע"כ. והביאו הבית יוסף בסימן ד'.

והנה, בספר הליכות שלמה (ח"א פ"כ דבר הלכה אות י"א) לגרשז"א כתב שמותר ליטול אף נטילת ידים של שחרית על גבי כלים הנמצאים בכיור, מאחר ובלאו הכי לאחר מכן שוטפים אותם. אולם בשו"ת יביע אומר (ח"ה או"ח סוף סימן ב') כתב שטוב להדיח הכיור לאחר שנוטל בו ידיים בכדי שלא תשרה רוח רעה על כלי אכילה וכדו' שיהיו אח"כ בכיור. א"כ ק"ו שלשיטתו לכתחילה לא יטול ידין ע"ג כלים שבכיור. ואפשר שטעמו שאפילו אם ידיח אח"כ את הכלים, מ"מ אין זה מועיל כ"כ, שכבר שרתה רוח טומאה עליהם.

ועיין עוד מש"כ בספר אשי ישראל (פ"ב הערה ע"ב) בשם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.