"בקטנה" עם דנה ורון: "אין סיבה להגיש יהדות מתנצלת"

מאכל או צליל שמחזיר אותך לילדות.

"עוגת חמין אצל סבתא שלי בבית. היא הייתה עושה מין עוגה מתוקה, ומכניסה אותה לתוך החמין".

שלושה חפצים שהיית לוקחת איתך לאי בודד.

"וואו, זאת שאלה שנשמעת פשוטה, אבל היא קריטית (צוחקת). חת"ת – שכולל גם סידור, גם חומש, גם תהילים וגם תניא. בנוסף הייתי לוקחת נרות שבת. עוד משהו – טלפון, לשמור על קצת קשר עם שאר העולם כשאני שוהה באי".

מה הגילטי פלז'ר שלך?

"גלידה".

מה עוזר לך למלא את המצבר אחרי יום קשה?

"לעשות הליכה, וכך לנקות את הראש".

מה אנשים לא יודעים עלייך?

"שאני אלרגית לאגוזים. משהו שהצטרף אליי דווקא בשנים האחרונות".

מה הכי מפחיד אותך?

"לרמות את עצמי. העבודה שלי היא לבקר אחרים – אני יושבת באוטו ומצלמת, ומשם הכול נראה הרבה יותר קל. אני מפחדת שמהפרספקטיבה הזאת תצא איזושהי מכשלה תחת ידי.

"דבר נוסף: כשבן אדם עסוק בלבקר אחרים, הרבה פעמים הוא עלול לא לראות את הדבשת של עצמו – הרי כידוע אדם קרוב אצל עצמו. אני לא רוצה להיות במקום הזה. אם אני 'מכסחת' את כולם, אני מצפה ש'אכסח' גם את עצמי באותה יושרה".

מתי בכית בפעם האחרונה?

"האמת היא שאני לא בן אדם שבוכה בקלות. אבל לאחרונה עשיתי את הסדרה 'לגדל גיבור', המשודרת ממש בימים אלו, ושוחחתי עם משפחות שכולות. פגישה עם משפחה שכולה הביאה אותי להתפרצות של בכי. זה היה מאוד קשה".

משהו שהיית רוצה לשפר בעצמך.

"את היכולת שלי להתמיד. בעיקר בקיומם של דברים שאני מבינה שהם נכונים וטובים לי, ובכלל בהרגלים חיוביים".

הרגע הכי כן שהיה לך בדיבור עם בורא עולם.

"בפעם הראשונה שהייתי בציון של האדמו"ר הזקן. באתי להודות לו על כך שהוא סוג של הציל את חיי, בכך שהכיר לי את ספר התניא. זה היה רגע משמעותי וחזק".

על איזה חלום עוד לא ויתרת?

"על אף חלום עוד לא ויתרתי (צוחקת). בעיקר להתקדם עוד בתחום שאני ממילא עוסקת בו – בשליחות שלי בתקשורת – ולכבוש עוד ועוד יעדים בתחום. אני חושבת שעוד לא דייקתי את השליחות שלי מספיק. למרות שהגשת חדשות היא משהו שאני עושה טוב, ניתן יותר לדייק את זה לכיוון של קדושה, ולהביא אותה גם בפלטפורמות יותר רחבות. יש ליהדות הרבה מה להציע, והיא תשובה להרבה מאוד דברים. לקח לי זמן לגבש את זה ולהבין שאין סיבה להגיש יהדות מתנצלת או להיות חרדית מחמד".

התכונה שאת מעריכה באנשים.

"התמדה כמובן. בנוסף, יושרה פנימית ואומץ".

עם איזה אדם, שכבר לא איתנו, היית רוצה לשבת לשיחה?

"עם הרבי מליובאוויטש. הייתי מעלה כל מיני עניינים אישיים שלי, ומבקשת לקבל ממנו הנחיות מדויקות לגביי, וכמובן, משוחחת בעניין השליחות שלי".

מה היית רוצה שיישאר ממך כאן בעולם אחרי 120?

"מצוות ומעשים טובים, ושאצא מהעולם הזה בתשובה אמיתית. תשובה היא תהליך מאוד סיזיפי ויומיומי, ויש בו עליות ומורדות".

היצירה שלך שאת הכי גאה בה.

"הילדים שלי".