כמה חביבה האהבה שלך לדברי תורה. כן, את, שקוראת את הכתבה הזו

ביום שני הקרוב, כ"ו בניסן, תחול ההילולה של יהושע בן נון, זכותו תגן עלינו. הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביקש פעם ביום ההילולה שייקחו אותו לקברו, והוא הסביר יפה כל כך, ואמר: מי כמו יהושע בן נון, שלמד תורה ממשה רבנו? מי כמוהו? אין כמוהו!

יהושע בן נון קבור בכפר ערבי שנקרא "כיפל חארת". זה יישוב ליד אריאל, וביום ההילולה מגיעים הרבה מתפללים לציונו.

במה זכה יהושע? הרי היו גדולים שיכלו להיות מנהיגים של עם ישראל אחרי משה רבנו, ולהמשיך את דרכו. אבל השם יתברך בוחר ביהושע – וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל... (שמות ל"ג, י"א).

נער– שהיה מקטין את עצמו, מנוער מכל גאווה. כתוב "פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה". כמו שהלבנה מקבלת את האור מהחמה, כך יהושע קיבל את האור ממשה רבנו.

הוא היה הגבאי של בית הכנסת, הוא היה זה שמסדר את הספסלים, מסדר את הספרים, מכין כוס תה עם נענע, פורס את המחצלות, מכוון את המזגן... והכל בענווה, במסירות, בנאמנות, בהתמדה.

אמר הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל והוא שירת אותך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל. הקדוש ברוך הוא לא העביר את ההנהגה לבניו של משה, כי תורה זו לא ירושה, תורה זו עבודה, זה עמל, זו מסירות נפש.

ומה עוד היה ביהושע? שהיה אוהב דברי תורה ביותר. אמר הקדוש ברוך הוא ליהושע: יהושע, כל כך חביבים עליך דברי תורה – לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.

וואו, כמה חביבה האהבה שלך לדברי תורה, כן, את שקוראת את הטור הזה, שאוהבת להתפנק בעוד חיזוק, בעוד אמונה...

שמו של יהושע היה בתחילה הושע. לפני שיהושע יוצא עם המרגלים לתור את הארץ, משה רבנו מוסיף לשמו את האות י', ומברך אותו: י-ה יושיעך מעצת מרגלים. יהושע וכלב ניצולים מעצת המרגלים: כלב בזכות התפילה בחברון, ויהושע בזכות האות שנוספה לשמו.

ומאין הביא משה רבנו את הי' הזו ליהושע? אומר מדרש רבה, י' של שרה עלתה ונשטחה לפני הקב"ה, ואמרה לפניו: ריבונו של עולם, עקרת אותי משמה של אותה צדקת (שרי שהפכה לשרה). אמר לה הקדוש ברוך הוא: לשעבר היית בשמה של נקבה בסוף השם, עכשיו אני שם אותך בשם של זכר בראש השם!

יהושע זוכה ומכניס את עם ישראל לארץ ישראל. הוא מתחתן עם רחב, יוצאים ממנו שמונה נביאים, בימיו נבקע הירדן. הוא כבש מלכים וסולטנים שהיו מסוף העולם ועד סופו, ואחרי שהוא נפטר לא קם מנהיג אחריו. אחריו הגיעו הזקנים – "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים...", כך פותחים בפרקי אבות שמתחילים לומר השבת, בעזרת השם. פרקי אבות הם הסליחות של ספירת העומר, השופר של ספירת העומר. זה ניקוי הרעלים הרוחני והכנה למתן תורה – כי דרך ארץ קדמה לתורה.

בשבוע הבא אי"ה נעסוק בסגולה נפלאה מיהושע בן נון.

מתוך דפי שירת הלב של הרבנית חגית שירה. לרפואת והצלחת הילדה חגית בת שרהל'ה.