תעלומה בברזיל: איך עיזים שרדו מאות שנים בלי מים?

עד עכשיו, החוקרים לא מצליחים להסביר כיצד הגיע עדר עיזים לסנטה ברברה, אחד מחמשת האיים הגעשיים המסוכנים ביותר בארכיפלג אברולוס, שנמצא כ-70 ק"מ מחופים מאוישים בברזיל. ההערכה היא שמתיישבים קדומים הביאו אותם ביחד איתם לשטחי המרעה שלהם, אך לא שרדו בסביבה הקשה. כעת המדענים מנסים לפענח את הסוד שמסתתר מאחורי היכולת יוצאת הדופן הזו, שגרמה לעדר לא רק לשרוד בתנאים הקיצוניים אלא גם להתרבות ולשגשג בו.

לפי רישומים היסטוריים, העיזים חיו באי לפחות 250 שנה - נתון מדהים במיוחד, בהתחשב בכך שאין בו מקור מים מתוקים. החידה הגדולה שמעסיקה את החוקרים היא, כיצד הצליחו העיזים לשרוד כל כך הרבה זמן בתנאים כאלה. התשובה המפתיעה עוד יותר היא שבמשך כל שנות המחקר, למעלה מחמש שנים, העיזים לא נצפו כשהן שותות מים בכלל. 

"הדבר המפתיע עוד יותר הוא לא רק שהעיזים שרדו, הן גם בריאות", מסביר אחד ממובילי המחקר, שתוצאותיו פורסמו באתר המחקרים Research Today. "יש כרגע שתי סברות עיקריות שמתיימרות להסביר את זה: האחת היא שהעיזים הסתגלו לשתיית מי ים, והעבירו את היכולת הזו מדור לדור. השנייה היא שהן מקבלות את הנוזלים מצמחים עשירים במים שגדלים באי, כמו רגלת הגינה. מצב העדר במשך כל אותו זמן הוא מצוין, כי רבות מההמלטות במשך השנים היו של תאומים - מה שמעיד על מצב תזונתי מצוין".

העובדה הזו מחזקת את ההשערה שהעיזים הצליחו למצוא דרך יעילה להסתגל לתנאים הקשים, ולספק לעצמן את כל הצרכים הבסיסיים. עם זאת, לאחר פרסום הדברים החליט המכון הברזילאי לשימור הביולוגי לסלק את עדר העיזים מהאי, לאחר שלטענתו הן פוגעות באיזון האקולוגי בסביבה. "נוכחותן של העיזים, והעובדה שהן נהגו לאכול צמחים רבים באזור, השפיעו לא רק על הצמחים אלא גם על שבעה מיני עופות שמקננים באזור. הם לא הושמדו אלא הועברו למתקן שימשיך לחקור את יכולת ההישרדות המפעימה שלהן מקרוב".