תעלומה בברזיל: איך עיזים שרדו מאות שנים - בלי מים?

עד עכשיו, החוקרים לא מצליחים להסביר כיצד הגיע עדר עיזים לאי סנטה ברברה - אחד מחמשת האיים הגעשיים הכי מסוכנים בארכיפלג אברולוס, שנמצא כ-70 ק"מ מחופים מאויישים בברזיל. ההערכה היא שמתיישבים קדומים הביאו אותם ביחד איתם לשטחי המרעה שלהם, אך לא שרדו בסביבה הקשה. כעת המדענים מנסים לפענח את הסוד שמסתתר מאחורי היכולת יוצאת הדופן הזו, שגרמה לעדר לא רק לשרוד בתנאים הקיצוניים אלא גם להתרבות ולשגשג בו.

לפי רישומים היסטוריים העיזים חיו באי לפחות 250 שנה - נתון מדהים במיוחד בהתחשב בכך שאין בו מקור מים מתוקים. החידה הגדולה שמעסיקה את החוקרים היא כיצד הצליחו העזים לשרוד כל כך הרבה זמן בתנאים כאלה. התשובה המפתיעה עוד יותר היא שבמשך כל שנות המחקר, כנראה למעלה מחמש שנים, העזים לא נצפו כשהן שותות מים בכלל. 

"הדבר המפתיע עוד יותר הוא לא רק שהעזים שרדו, הן גם בריאות", מסביר אחד ממובילי המחקר, שתוצאותיו פורסמו באתר המחקרים Research Today. "יש כרגע שתי סברות עיקריות שמתיימרות להסביר את זה: האחת היא שהעזים הסתגלו לשתיית מי ים, והעבירו את היכולת הזו מדור לדור. השנייה היא שהן מקבלות את הנוזלים מצמחים עשירים במים שגדלים באי, כמו רגלת הגינה. מצב העדר במשך כל אותו זמן הוא מצוין, כי רבות מההמלטות במשך השנים היו של תאומים - מה שמעיד על מצב תזונתי מצוין".

העובדה הזו מחזקת את ההשערה שהעזים הצליחו למצוא דרך יעילה להסתגל לתנאים הקשים, ולספק לעצמן את כל הצרכים הבסיסיים. ועם זאת, לאחר פרסום הדברים החליט המכון הברזילאי לשימור הביולוגי, לסלק את עדר העזים מהאי, לאחר שלטענתו הן פוגעות באיזון האקולוגי בסביבה. "נוכחותן של העיזים והעובדה שהן נהגו לאכול צמחים רבים באזור, השפיעה לא רק על הצמחים אלא גם על שבעה מיני עופות שמקננים באזור. הם לא הושמדו אלא הועברו למתקן שימשיך לחקור את יכולת ההישרדות המפעימה שלהן, מקרוב".