אל מול איום לא פחות מסוכן מהביטחוני - הושקה תוכנית חירום לטיפול ברעידת אדמה

רשות החירום הלאומית השיקה היום (חמישי) תוכנית חירום רב-שנתית, לטיפול ברעידת אדמה. בכנס השקת התוכנית הלאומית השתתפו כ-200 נציגים מכלל גורמי החירום בישראל: משרדי ממשלה, מערכת הביטחון, פיקוד העורף, משטרת ישראל, מד”א, כבאות והצלה, רשויות מקומיות וגופי תשתית לאומיים.

בכנס צוין כי השקת התוכנית היא המשך לדיון בוועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית, בה הגדיר שר הביטחון, ישראל כ"ץ, את השנים 2026–2027 כ”שנות מוכנות קריטיות” לתרחיש רעידת אדמה. השר הנחה אז ,את ראש רשות החירום הלאומית (רח”ל), תא”ל (מיל’) איציק בר, לגבש תוכנית רב-שנתית סדורה להיערכות לאומית.

ברח"ל ציינו כי "מדובר במהלך אסטרטגי רחב היקף שמטרתו לחזק את היכולות הלאומיות להתמודדות עם תרחיש של רעידת אדמה הרסנית - אחד האיומים המשמעותיים העומדים בפני מדינת ישראל.המהלך מתקיים לצד המשך ההיערכות הביטחונית,.

כזכור, בחודש נובמבר שעבר פרסם אגף המחקר של הכנסת דו"ח מיוחד, ממנו עולה כי אף שכל מבנה שנבנה מאז 1980 אמור לעמוד בתקן לעמידות בפני רעידות אדמה, אין ודאות כי אכן כך. בדו"ח נטען כי הממשלה אינה מחזיקה במיפוי מסודר של מבנים שאינם עומדים בתקן, גם לא באזורים הנחשבים לסיכון גבוה - בצפון, בבקעת הירדן ובפריפריה. הרשויות מסתמכות על הערכות בלבד.

כמו כן, הדו"ח קבע כי "במקום תוכנית ממשלתית רחבה, הממשלה נשענת על פרויקטים של התחדשות עירונית - תמ"א 38 ופינוי-בינוי, כפתרון לחיזוק מבנים ישנים". אלא שלפי הדו"ח, התקציב שהוקצה לפרויקטים הללו מצומצם ואינו מספק מענה כולל. בנוסף, הדו״ח, מתריע כי בפריפריה צפויה להיות הפגיעה הקשה ביותר.

בה בעת, תקציבי החירום צומצמו באופן חד. תקציב רשות החירום הלאומית (רח"ל) ירד מ-182 מיליון שקל בשנת 2018 ל-80 מיליון בלבד ב-2023, וכוח האדם קוצץ בכשני שלישים. תקציב ועדת ההיגוי לטיפול ברעידות אדמה צנח מ-15 מיליון שקל ב-2016 ל-6 מיליון בלבד ב-2022.

ראש רשות החירום הלאומית, תא”ל (מיל’) איציק בר אמר היום בכנס:"איננו יודעים מתי ואיך תרעד האדמה אך עלינו להיות מוכנים לכל תרחיש. האיום ידוע, האחריות ברורה, והפעולה מתחילה עכשיו. הפערים ידועים, וכעת נתרגם את הידע לביצוע. היערכות זאת מתכתבת עם מוכנות לתרחישים ביטחוניים שעם חלקם התמודדנו בשנתיים האחרונות ושאינם שונים מתרחישים של אסונות טבע".

"התוכנית תהווה בסיס לעבודה רב-שנתית מדידה ומתואמת, שתשפר את מוכנות הרשויות, תחזק את שיתופי הפעולה בין הגופים ותעמיק את החוסן הלאומי של מדינת ישראל".