בגלל המתח הביטחוני? עלייה בנשירת שיער פתאומית בקרב ילדים ובני נוער

בזמן שהציבור הישראלי ממתין להסלמה אפשרית בין ארה״ב לאיראן, רופאי עור מדווחים על תופעה מדאיגה: עלייה במספר המקרים של נשירת שיער פתאומית - גם בקרב ילדים.

ד"ר אפרת בר-אילן, מומחית לרפואת עור בכללית במחוז דן - פתח תקווה, התראיינה לאתר mako ותיארה גידול עקבי במספר הפונים למרפאה בתקופה האחרונה. היא אמרה: "אנחנו רואים יותר מקרים של אלופציה אראטה ושל טלוגן אפלוביום - שתי תופעות העלולות להחמיר במצבי סטרס".

לדבריה, אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער, וכתוצאה מכך מופיעה נשירה פתאומית: "לרוב המחלה מתבטאת בהופעה של קרחת אחת או מספר קרחות, אך במקרים נדירים יותר היא יכולה להיות מפושטת ולגרום לנשירה של כל שיער הקרקפת והגוף", היא הסבירה.

לדבריה, אף שסטרס אינו הגורם הישיר למחלה, יש לו תפקיד משמעותי בהחמרתה: "במצבי מתח מתמשכים תיתכן עלייה בפעילות מערכת החיסון נגד זקיקי השיער, מה שמוביל לנשירה כרונית ולעתים אף להתרחבות הקרחות".

תופעה נוספת שנצפית בשכיחות גבוהה יותר היא טלוגן אפלוביום - מצב שבו שיערות רבות נכנסות בבת אחת לשלב המנוחה במחזור חייהן: "לכל שיערה יש מחזור חיים: היא גדלה, עוברת שלב ביניים, ואז נכנסת למנוחה לפני שהיא נושרת כדי לתת מקום לשיערה חדשה", פירטה ד"ר בר-אילן.

היא הוסיפה: "כשכמות גדולה מהשערות נכנסת בו זמנית למנוחה, זה גורם לנשירה מואצת מאוד שמעוררת דאגה". לדבריה, ברוב המקרים הנשירה מופיעה כחודשיים-שלושה לאחר אירוע מלחיץ, אך כאשר הסטרס נמשך, היא עלולה להפוך לכרונית ולהעמיק את מעגל המתח.

הפגיעה, לדבריה, בולטת במיוחד אצל ילדים: "הופעת קרחת פתאומית עלולה להיות אירוע טראומטי עבורם. ילדים חווים בושה ולעתים גם מתמודדים עם הצקות, וההורים מרגישים חסרי אונים".

לצד האבחון, ד"ר בר-אילן מדגישה כי יש מקום לאופטימיות: "חשוב לי להבהיר שכיום ישנם טיפולים יעילים, וברוב המקרים ניתן לראות צמיחה מחודשת של השיער. עבורי זו זכות עצומה להיות שם בשבילם, להרגיע, לתמוך ולהעניק תחושת ביטחון".

ההשפעה של סטרס מתמשך, היא מוסיפה, אינה מסתכמת בנשירת שיער. בתקופה האחרונה ניכרת החמרה גם במחלות עור נוספות, בהן אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, אקנה וויטיליגו - מצבים הידועים כרגישים לשינויים במצב הנפשי: "מצבי דחק ממושכים משפיעים על הורמוני סטרס, על תהליכים דלקתיים ועל פעילות מערכת החיסון. זו תגובה ביולוגית של הגוף".

לדבריה, לצד הטיפול הרפואי יש חשיבות להפחתת העומס הרגשי: שינה מספקת, פעילות גופנית, שמירה על שגרה ותמיכה רגשית: "כשהמתח מתמתן, גם הגוף מתאזן. זיהוי מוקדם של הקשר בין סטרס לתסמינים מאפשר טיפול מדויק יותר ומונע החמרה".