אם את מרגישה שקשה לך, תדמייני את סעודת ההודיה שתעשי. כמו אסתר

חודש טוב. חודש אדר, חודש השמחה!

יש סגולה אחת שאני לא כל כך אוהבת. האמת, אני כן אוהבת, אבל אני אוהבת רק שאני עושה אותה, ואני חושבת שכל אישה אוהבת רק היא לעשות את הסגולה הזאת...

מהי הסגולה הזו?

"טועמיה חיים זכו". כן, והכוונה של חז"ל היא לפתוח את הסירים של שבת ולאכול מהם!

מי אוהבת שאוכלים לה מהסירים של שבת? אני, אין לי בעיה לטעום... אבל שכולם יטעמו?!

והנה אומרים חז"ל: מי שטועם טעימה קטנה ממטעמי השבת – זוכה לחיים עליונים! אומר על זה הרבי מליובאוויטש: כשאת שמחה – את כאילו טועמת מהגאולה. את טועמת את טעם הגאולה, ואת זוכה לחיים עליונים, בעזרת השם.

בואי תראי מה עושה אסתר המלכה, איזה מהלך מדהים היא מגלה לנו במזמור כ"ב בתהילים. היא בוכה - קשה לי! "אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי...". איפה כל הפרשות החלה שעשיתי? איפה כל התפילות והסגולות שאני עושה? רחוק מישועתי! והיא בוכה ומספרת כמה קשה לה. "סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי... סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים"... תראה את האיראנים האלה, והחיזבאללונים האלה, וכמה צרות, השם! ואני פוחדת. "הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי". אל תעזוב אותי – "אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר...".

ואז, פתאום, בתוך המזמור יש מהפך: "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי, בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ". מה היא אומרת לקדוש ברוך הוא? היא אומרת לו: אתה שומע, ריבונו של עולם? אתה תושיע אותי, ואני אספר לאחי. בתוך קהל אהללך, אני אעשה לך פרסום, אני אפרסם את הנס! ולא רק זה – "יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ, יְהַלְלוּ ה' דֹּרְשָׁיו". ריבונו של עולם, אני אעשה סעודת הודיה. ובסעודת ההודיה שאעשה, אני אספר את כל הניסים והישועות שאתה תעשה לי.

את מבינה מה עושה אסתר המלכה?

אם את מרגישה שקשה לך מכל הכיוונים ולא הולך, תדמייני את סעודת ההודיה שאת הולכת לעשות, בעזרת השם.

יש לי חברה טובה שהבן שלה נפצע, לא עלינו. וכשהוא היה בבית החולים, היא הלכה וקנתה כמות אדירה של קמח, ואמרה: זה לעוגות של סעודת ההודיה.

אומר דוד המלך: "סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה" (תהלים קי"ט). זה מה שאסתר המלכה מלמדת אותנו. במקום כל הזמן לדשדש ולקטר "כמה קשה לי, וכמה אני לא יכולה יותר, ומה אני עוברת..." – פשוט תדמייני. אני רוצה שתעצמי את העיניים שלך ותדמייני את סעודת ההודיה הגדולה שלך.

תדמייני איפה הסעודה תהיה, מה תכינו שם, מה יהיה שם לאכול, איזו שמחה תהיה... תדמייני איך את עומדת מול נשים ומספרת להן כמה גדול השם. תרגישי את זה, תטעמי את הטעם של האוכל של הסעודה הזו. תלווי מהשמחה שלעתיד לבוא – זה "טועמיה חיים זכו" אמיתי – תטעמי מהטעם של הגאולה שתבוא לך, בעזרת השם יתברך.

מתוך המגילה ודפי שירת הלב של הרבנית חגית שירה. לרפואת הילדה חגית בת שרהלה.