"שבת – בראש סדר העדיפויות": מסע האמונה של כדורגלן העבר עידן טל

אחת הסיטואציות ההזויות בחייו של כדורגלן העבר עידן טל קרתה באנגליה. הוא שיחק אז בעיר ליברפול, באחת מקבוצות הכדורגל המצליחות ביותר במדינה, והתגורר במקום יחד עם אשתו שהייתה בהיריון עם בנם הבכור. הסימנים מבשרי הלידה הגיעו בדיוק כשטל היה אמור לצאת למשחק. הוא עדכן את הקבוצה שהמשחק יתקיים הפעם בלעדיו.

לבית החולים הם נכנסו כזרים, בתוך בליל שפות ופרצופים לא מוכרים. במהלך הלידה זיהתה המיילדת מצוקה עוברית, ולחדר הוזנקו שלושה רופאים שהריצו את אשתו לניתוח חירום. טל צפה באירוע המטלטל כשהוא לבדו, ללא בן משפחה קרוב לצידו. בשנים הללו הוא עוד היה רחוק משמירת תורה ומצוות, וכשאני מנסה להבין מי הכתובת אליה פונים בעת מצוקה שכזו הוא משיב: "גם יהודי שלא שומר תורה ומצוות תמיד יודע שיש בורא לעולם ושאליו פונים כשיש צרה".

"הקב"ה סייע בידי"

במשך 20 שנה טל היה שחקן כדורגל מקצועי. קורות חייו מלאים בקבוצות שחשקו בו כשחקן, וכן בגביעים ובאליפויות שקטף. את הפרטים הללו אני לא שומעת מפיו. ב-14 השנים האחרונות טל שומר תורה ומצוות, ועל ההישגים שריגשו אז אוהדים רבים הוא מסתכל בסלחנות.

כיום הוא בן 50, נשוי ואב לארבעה. במקצועו הוא מורה לחינוך גופני בישיבה תיכונית, מאמן כדורגל לנערים "ובעיקר מחזק את הביטחון העצמי שלהם". ביטויים כמו "ברוך ה'" ו"בעזרת ה'" הם חלק בלתי נפרד מהלקסיקון שלו.

הוא גדל במשפחה מסורתית, הבן האמצעי מתוך שלושה. את הוריו הוא מתאר בהערכה: "הורים טובים מאוד, שדאגו היטב לילדיהם. הם נתנו לי את כל התנאים כדי להצליח בתחום הכדורגל". הוא הכיר מושגים כמו חגי ישראל, ובבית הוריו הקפידו על קידוש וארוחה משותפת בליל שבת, אם כי "לא הייתה שמירה של היהדות כמו שצריך, כמו שהנחו אותנו אבותינו", הוא מסביר.

בגיל צעיר למדי טל נשאב לעולם הכדורגל, ובהיותו בן 11 כבר היה שחקן מקצועי. "זאת הייתה אהבת נעוריי. התחום בו השקעתי, התמקדתי והתמדתי לאורך השנים, אולי אפילו התמדה יתרה", הוא צוחק. "הקב"ה סייע בידי, גם אם היום אני יודע שזה לא בדיוק תאם את דרכה של היהדות. אבל הסיוע תמיד היה ממנו".

אילוסטרציה

"שבת צריכה להיות בראש סדר העדיפויות"

20 שנה היית כדורגלן מקצועי. איזה מההישגים אתה מגדיר כשיא?

"הקב"ה חנן אותי בהרבה הישגים".

ובכל זאת, איזה מהם היה הכי מרשים בעיניך?

"כשהוא הגלה אותי לחו"ל. שם נמצא העולם האמיתי של המקצוע, וכל מי שרוצה להבין ולהרגיש את תחום הכדורגל באמת – יודע שאת המקצועיות ימצא באירופה". הוא מוסיף, כי שחקן שמקבל הזדמנות להצטרף לקבוצה בחו"ל משתדרג גם מבחינת השכר. "זו דרך, יש תהליכים לעבור, עם הרבה עליות וירידות. יש פה גם עניין של הקרבה מבחינה משפחתית. נחישות והתמדה הם העיקר במקצוע. כל הזמן להבין שאתה רוצה להתקדם, בדיוק כמו ולהבדיל - לימוד התורה".

ייצגת את המדינה במשחקים ברחבי העולם. ראית בכך שליחות?

"ידוע ומפורסם שבכל הקשור למשחק בנבחרת ישראל אין פה עניין כספי. ואם אין כאן כסף, רק דבר אחד נשאר: אתה רוצה לייצג את המדינה שלך בהצלחה, ולהראות שהיא טובה במה שאתה מייצג.

"אבל אני רוצה שנדבר על כך נקודת המבט שלי כיהודי שומר תורה ומצוות, כי היום מפריע לי מאוד דבר אחד: שאף אחד לא נותן את הדעת לגבי משחקי הנבחרת בשבתות וחגים. לא מטפלים ובטח שלא מתעקשים על כך. בדתות אחרות יודעים להתחשב, ואילו אנחנו, היהודים, אפילו לא מבקשים", הוא אומר בלהט, וניכר שהעניין בנפשו. "זו עיקר הבעיה בעיניי - שאפילו לא מבקשים".

מגרש כדורגל, אילוסטרציה

ממה לדעתך זה נובע?

"מתוך חוסר ידע בכל הקשור ליהדות, ובעיקר מחוסר הבנה עד כמה הדבר בסיסי וחשוב. ראשי ההתאחדות לכדורגל אמורים לטפל בדברים האלה, וגם שר הספורט והתרבות צריך לתת את הדעת בנושא, מה שלא עושים כבר שנים".

הוא מציין כי צורם לו שהנציגים הדתיים בממשלה לא פועלים בעניין. "נכון שיש עוד הרבה בעיות לטפל בהן, אבל מדובר בעניין של זיכוי הרבים, ולכן אמור גם הוא להיות בראש סדר העדיפויות".

אילוסטרציה

"בלי לחץ"

אתה מדבר בלהט על שמירת שבת, אבל עד לפני 14 שנה היית בכלל בעולמות אחרים. מה היה הטריגר שהביא אותך לחזרה בתשובה?

היו לך שלבים של חיפוש ב'כתובות' אחרות לפני שהגעת ליהדות וחזרת בתשובה?

"המילה חיפוש לא נכונה לגביי. לא חיפשתי כתובת - תמיד ידעתי שאני יהודי, רק רציתי להבין מה המשמעות, דבר שהיה חסר לי קודם. חבל שבבתי הספר אנחנו לא מספיק גאים בכך ולא מחוברים מספיק ליהדות שלנו. היא המודל של העולם".

הצעד הראשון בחיבור של טל ליהדות היה באמצעות תפילות. הוא מפרגן לאשתו, שהביעה את תמיכתה כמעט ללא מילים ואפשרה לו לעבור את המסע. הוא מספר כי באותו זמן גם היא, באופן עצמאי, עברה מסע משל עצמה, ולאחר זמן חזרה בתשובה. בעת שטל החל לשמור מצוות, בנו הגדול כבר היה בן 13, ובן הזקונים שלו בדיוק נולד.

איך ילדיך הגדולים מקבלים את השינוי שחל בך?

"לפעמים הם בוחרים לחיות לפי מה שהם כבר הכירו, ולפעמים להיות איתי בדרך שלי, למשל בשבתות. חשוב לי ששום דבר לא יהיה מלחץ ולא ייעשה מתוך תחושת הכרח. כהורים, אנחנו מנסים להסביר להם מה נכון ומה לא נכון, מה טוב ומה לא טוב, אך ההחלטה נותרת בידיהם". הוא מבהיר כי ככלל, גם בנוגע לקולגות, הוא מקפיד שלא לייעץ או "להטיף", כדבריו.

על ילדיו הוא מספר באהבה: "הם לא גדלו לכך, ולכן הכול אצלם עדיין בתהליכים. אני חושב שיום אחד זה עוד יכול לקרות. הבן הקטן שלי נולד לחיי תורה, אז אצלו זה אחרת, והוא למשל לומד בבית ספר דתי. חשוב לי לומר שאם אחד מילדיי שומר תורה ומצוות, אין פירושו שהוא יותר טוב מהאחרים. הם לא עושים בדווקא. הם פשוט לא גדלו לכך, ולא מבינים את המשמעות של חיי תורה ומצוות.

"הייתי רוצה שיבינו כמה הם צריכים להיות גאים בכך שהם יהודים, כמה שהדבר טוב ושומר עליהם, וכמה שהחיבור ליהדות יעשה להם עוד יותר טוב. אני בא ב'קטע טוב', אבל תמיד זוכר ומקבל את העובדה שלכל אחד יש את זכות הבחירה. אם הקב"ה נותן זכות בחירה, מי אני שאקח אותה ממישהו אחר?".

עידן טל עם בנו

"כדי להכיר שורשים צריך להסתכל אחורה"

ב-12 השנים האחרונות טל עובד בתחום החינוך. בחיוך נבוך הוא מסביר שאינו יודע מה הוביל אותו למקצוע. "הקב"ה שלח לי שליחים. חבר מבית הכנסת שאל אותי אם ארצה ללמד, עניתי שאני לא מתחום החינוך אבל שאוכל לנסות. מכאן כבר תלמידים עשו את העבודה". הוא מסכים כי תחום החינוך דורש לא מעט, אבל לשאלה מה מחזיק אותו כמורה הוא משיב: "בילדים יש משהו אמיתי, וזה יפה - גם כאשר הם שובבים".

בכובעו הנוסף, כמאמן כדורגל לנערים, יש לו תובנה הקשורה למחלקות הנוער בתחום: "כדורגל הוא עולם תחרותי, אבל בכל הקשור לנוער צריך להיות קודם כל חינוכי. בזמנו, הייתי חלק מהצוות בקורסי מאמנים והייתי זה שנותן את התעודה. הייתי מבקש מהמאמנים החדשים, שמי שלא יודע לדבר עם ילדים – שלא יתעסק בתחום האימון. מי שהמטרה היחידה שלו היא לנצח, הדבר עלול לבוא על חשבון ההתנהגות ולהביא למקומות מאוד לא טובים".

לסיום, אתה עוסק בחינוך ומדבר הרבה על יהדות ואמונה. הטבח בשמחת תורה שינה משהו בהסתכלות האמונית שלך?

"השורשים שלנו לא מסתכמים במה שקורה עכשיו. כדי להכיר את השורשים צריך להסתכל אחורה, לראות מה עשו אבותינו ומה עשו הסבא והסבא של הסבא. ככה בודקים את ההיסטוריה האמיתית של העם שלך. אם הייתה שואה ואנחנו עדיין חיים, ואם היה שעבוד מצרים ואנחנו עדיין חיים – הדבר מראה שיש מישהו מנהל את העולם. הרי לולא הוא, כבר מזמן היינו נכחדים.

"יש מכות בדרך שאנחנו צריכים לעבור, ולדעתי הן מגיעות כי אנחנו לא עושים מספיק בכל הקשור לשמירת תורה ומצוות. אני לא מסכים עם כל הקלישאות שמדברות על אחדות. אנחנו צריכים להשתנות בנושא של החיבור ליהדות, כי כאן טמונה הבעיה".