גדול בנגלה ובנסתר: מי היה רבי אביגדור קרא?

בקהילות רבות נהוג לשיר בשבת שלפני החתונה את החרוז הפותח במילים "אחד יחיד ומיוחד". הפיוט "אחד יחיד" חובר בידי רבי אביגדור קרא, מדייני פראג במאה הארבע־עשרה. רבי אביגדור נולד ברגנסבורג שבגרמניה סביב שנת ה'ק"כ, ושם החל את דרכו כדיין. בשלב מאוחר יותר עבר לפראג, שם צורף לבית הדין ופעל בצוותא עם רבי יום טוב ליפמן מילהויזן, מחבר ספר "ניצחון", מן החיבורים הפולמוסיים הידועים כנגד הנצרות. פעילותו של רבי אביגדור לא הצטמצמה לדיינות בלבד. בני דורו תיארו אותו כגדול בנגלה ובנסתר, וכמי שחיבר חיבורים קבליים והגותיים שנותרו ברובם בכתב יד.

אחד מספריו, "אבן ספיר", שנכתב בדרך של שאלות ותשובות על חכמת הקבלה, אבד כבר בימי המחבר עצמו. רבי אביגדור מספר כי השאיר את הספר בידי אחד מתלמידיו באוסטריה, ומאז לא שב לידיו, ורק מקצתו ניסה לשחזר מן הזיכרון. יש אף מסורות המייחסות לו את חיבורי הקבלה "ספר הקנה" ו"ספר הפליאה", אם כי ייחוס זה נותר שנוי במחלוקת. כך או כך, שמו נקשר בעולם האשכנזי לדמות של איש קדוש, ובפראג סופרו עליו סיפורים רבים על מופתים וישועות.

אחת המסורות המרתקות, שהועלתה בכתב כמה מאות שנים מאוחר יותר, מייחסת לרבי אביגדור את יצירת הגולם באמצעות ספר יצירה (במקום למהר"ל, כפי שמקובל). עדות זו מובאת בספר "לבושי בדים" מאת רבי ידידיה טיאה ווייל, אב בית דין בקארלסרוהא, יליד פראג בעצמו.

פיוט אחר של רבי אביגדור קשור לאירוע טרגי שאירע בפראג בזמנו, ביום טוב אחרון של פסח שנת ה'קמ"ט. גלח נוצרי עבר ברחובות העיר כשהוא נושא עמו לחם חמץ של הכנסייה. כשראה ילדים יהודים משחקים ברחוב, האשים אותם כי השליכו אבנים וחול על הלחם בכוונה לחללו. הוא החל להכות את הילדים, וכאשר אבותיהם מיהרו להגן עליהם, נפוצה במהירות שמועה כי יהודים תקפו איש דת נוצרי. בהיעדר שלטון מרכזי בעיר, התאספו המונים חמושים ופרצו אל הרובע היהודי. התוצאה הייתה טבח קשה, הרס רחב היקף וחילול קברים בבית העלמין, מתוך אמונה מוטעית כי רכוש הוחבא בהם.

כשלושת אלפים יהודים נהרגו, רוב קהילת פראג נספתה באותו יום. רבי אביגדור היה מן המעטים שניצלו בדרך נס. לזכר המאורע חיבר סליחה ארוכה הפותחת במילים "את כל התלאה אשר מצאתנו", ובה תיאר בפרטים את הפוגרום. רבי יוסף הרופא מתאר: "ויקונן רבי אביגדור קרא בסליחתו עליהם בעת ההיא". סליחה זו נאמרה בפראג ביום הכיפורים במנחה, ונשתמרה במחזורי הקהילה.

עם זאת, הפיוט שנודע ביותר מבין חיבוריו הוא דווקא "אחד יחיד ומיוחד", פיוט הבנוי על עיקרי האמונה, שהיו ששיערו כי נכתב גם הוא בעקבות הפוגרום. פיוט זה נפוץ ברחבי אשכנז ואירופה כולה, אך הקשר בינו לבין האירועים הקשים של פראג נותר סמוי במשך מאות שנים. רק גילוי כתב יד עתיק של ספר "מנהגי מהרי"ל", שנכתב בידי תלמידו, רבי זלמן משוטיגווער, חשף את הסיפור שמאחורי הפיוט – ההתנגשות שבין היהודים לבין הנוצרים, והניסיון החוזר ונשנה של הנוצרים לכפות על היהודים את אמונתם. בשל חשש מצנזורה, נמנעו מדפיסים במשך דורות מלהוציא את הדברים לאור, ורק במאה התשע־עשרה, באמסטרדם, נדפס הסיפור במלואו. הפיוט נכתב על ידי רבי אביגדור בעברית וגם באידיש, והפך למנהג קבוע לשורר בכל שבת שלפני חתונה.

רבי אביגדור עצמו זכה ללמד את עיקרי האמונה גם את מלך בוהמיה ונצל הרביעי. לפי המסופר, המלך הכיר בעליונות היהדות, אלא שלא היו לו הכוחות להכריז על כך בפומבי. יש הקושרים את הפיוט "אחד יחיד" גם לתהליך זה. בזמנו פרחה באירופה קבוצה שנקראה "ההוסיטים" ואחדים מראשיה התעניינו ביהדות. הפיוט "אחד יחיד" מתאר את הטעות שבאמונת הנוצרים והמוסלמים, ולפי ספר יהודי שנכתב באותו הזמן, בשם "גלגול בני חושים", ההוסיטים היו שרים את הפיוט של רבי אביגדור. יש המסבירים בכך את כתיבת הפיוט גם באידיש, כדי שיבינו הגויים.

קברו שבבית העלמין הישן בפראג הפך למקום תפילה בשעת צרה. כדי לשמור על המצבה, הותקנה עליה תיבה מזכוכית ועץ, אך דווקא זו גרמה לשחיקה של הכתובת, וכיום היא כמעט בלתי קריאה. אף על פי כן, זוהי המצבה העתיקה ביותר שנותרה עומדת בבית העלמין.