"בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ": 7 דברים שחובה לדעת על אמירת "ברכו" בבית הכנסת

1. "ברכו" הוא קטע בתפילה, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ", והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד". הקטע נאמר על ידי שליח הציבור לפני ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית וערבית, ועל ידי העולים לתורה בתחילת ברכות התורה.

2. "ברכו" הוא אחד מהדברים שבקדושה, שעליהם אומרת ההלכה שאסור לאומרם אם אין מניין אנשים בבית הכנסת.

3. התפילה מוזכרת במשנה במסכת ברכות: "אמר רבי עקיבא: מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר: 'ברכו את ה''. רבי ישמעאל אומר: 'ברכו את ה' המבורך'".

4. על פי הראב"ן, תפילת "ברכו" נועדה במקורה עבור שליח ציבור המברך את ברכות קריאת שמע עבור הציבור ומוציא אותם ידי חובה, ולכן קודם לכן הוא פונה אל הציבור שיסכימו וישתתפו לברכתו. גם אמירת "ברכו" לפני העלייה לתורה היא פנייה לציבור להתכוון להשתתף עם העולה בברכותיו ובקריאתו בתורה.

5. הקטע דומה לברכת הזימון שנועדה במקורה למי שמברך ברכת המזון ומוציא אחרים ידי חובתם, שאומר קודם לכן: "נברך (אלוקינו) שאכלנו משלו", והם עונים "נברך (אלקינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו".

6. איך אומרים "ברכו"?

החזן מכריז: "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ".

הקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".

החזן שב ואומר: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".

7. היכן אומרים "ברכו"?

• העולים לתורה בתחילת ברכות התורה אומרים "ברכו".
• בתפילת שחרית אומרים "ברכו" אחרי הקדיש שלאחר פסוקי דזמרה לפני ברכות קריאת שמע.
• בתפילת ערבית אומרים "ברכו" עם פתיחת התפילה, לפני ברכות קריאת שמע.
• נוהגים לומר "ברכו" שוב בסוף התפילה, סמוך לתפילת עלינו לשבח, עבור אלו שאיחרו לבוא לתפילה. לדעת חלק מהפוסקים יש לנהוג כן רק אם ידוע שחלק מהמתפללים לא הספיקו לשמוע "ברכו" בתחילת התפילה. למנהג אשכנז, לא אומרים "ברכו" בסוף תפילת שחרית בימים שבהם קוראים בתורה, משום שגם המאחרים שמעו "ברכו" מפי העולים לתורה.