ספר הישר, התפילין וזמן כניסת השבת: מדריך לדמותו הפלאית של רבנו תם

1. רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171) - המכונה בדרך כלל רבנו תם (בראשי תיבות: ר"ת) - היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות בצרפת. היה בעל השפעה רבה מאוד על פרשנות התלמוד הבבלי בגישה האשכנזית ובפסיקת ההלכה.

2. רבנו תם נולד בלורן שבצפון צרפת. בין אחיו נמנים ר' שמואל (רשב"ם) ור' יצחק (ריב"ם). שלושתם ייסדו את אסכולת בעלי התוספות (שהתבססו על פירוש רש"י לתלמוד הבבלי ופלפלו בדבריו כחלק מפירושם). למרות שרבנו תם היה צעיר האחים, הוא בדרך כלל נחשב לגדול מבין בעלי התוספות, אסכולה שהמשיכה לפעול במשך כמה דורות.

3. את הכינוי "רבנו תם" קבל רבי יעקב על פי התיאור של יעקב אבינו בתורה (בראשית כ"ה, כ"ז) - "יעקב איש תם ישב אהלים".

4. רבנו תם חי בערים טרוייש ורמרו. לפי עדויות מהתקופה, הוא נפצע בראשו במהלך פרעות מסע הצלב השני בשנת 1146, ומאוחר יותר הותקף עקב עלילת דם נגד יהודים באזור.

5. לפי המסורת, רבנו תם הוא שקבע את הצום של כ' בסיון, לזכר היהודים שהוצאו להורג בעקבות העלילה.

6. זכה להערכה רבה בדורו ובדורות הבאים. המהרש"ל כתב בספרו שרבנו תם צריך היה להימנות בתור אחד משלושת "עמודי ההוראה" בספרו של רבי יוסף קארו, לפיהם קבע את ההלכה בספריו "בית יוסף" ו"שלחן ערוך". רבים מבין בעלי התוספות נמנים בין תלמידיו.

7. בתחום היצירה הספרותית, רבנו תם ידוע כמוביל מבין בעלי התוספות, והוא מצוטט כמעט בכל דף של פירושים לתלמוד הבבלי, וכן בספרות ההלכה מאז ועד ימינו. בעלי התוספות המאוחרים נהגו לפלפל רבות בהבנת דבריו.

8. חיבר את "ספר הישר", המחולק לשני חלקים: "חידושים" ו"שאלות ותשובות". בנוסף, כתב ספר על הדקדוק העברי, בו צידד בדרכו של מנחם בן סרוק נגד שיטתו של דונש בן לברט. כן ערך מחזור תפילה, חיבר פיוטים ואף פירושים לתנ"ך, שרובם אבדו במשך הדורות.

9. פסיקות מפורסמות

תפילין דרבנו תם

שיטת "תפילין דרבנו תם" אינה באמת חידוש שלו, אלא מבוססת על שיטת חלק מהגאונים. רבנו תם לא הסכים עם רש"י בפירוש הסוגיה בתלמוד, ופסק שיש להניח את פרשיות התפילין בתוך הבתים בסדר אחר מזה שקבע סבו. במשך הדורות נשפך הרבה דיו בניסיון להבין איך יכולה להיות מחלוקת כה בסיסית במצווה עתיקה ומרכזית כמו מצוות התפילין. השולחן ערוך, שפוסק לפי רש"י, מביא גם את דעתו של רבנו תם, ורבים (במיוחד עדות המזרח, החסידים והמקובלים) נוהגים להניח תפילין לשיטת רבנו תם בסוף תפילת שחרית, ללא ברכה. הגאון מווילנה לא נהג להניח אותן, וכך גם אלה ששומרים על מנהגיו.

שיטתו בזמן בין השמשות

עוד שיטה הלכתית המזוהה עם רבנו תם היא קביעת לוח הזמנים היומי והזמן של שקיעת החמה וצאת הכוכבים. על פי שיטתו, השבת יוצאת 72 דקות לאחר שקיעת החמה, כחצי שעה מאוחר יותר מהמקובל. בבתי כנסת לא מעטים כיום קיימת תפילת ערבית במוצאי שבת ב"זמן רבנו תם". מה שפחות מפורסם הוא שלפי שיטתו השבת גם נכנסת יותר מאוחר.

10. תפילה מיוחדת שחיבר מהווה סגולה לשמירה והצלחה

בספר "יוסף אומץ" (אות תפ"ד) מובאת תפילה נוראה מרבנו תם, וכך מובא: "האומר תפילה זו בכל יום אני ערב בדבר שלא יאונה לו כל פגע רע בכל אותו יום ויצליח בכל דרכיו".

לשון התפילה:

בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וּרְפָאֵל, שֶׁתַּעַמְדוּ בִּתְפִלָּה בְּבַקָּשָׁה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שֶׁאַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכַי וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, הֵן מִלִּיסְטִים שֶׁלֹּא יַזִּיקוּני; הֵן מִשֵּׁדִים, הֵן מִלִּילִין, הֵן מֵאִישׁ וְאִשָּׁה מִכָּל דָּבָר רַע; הֵן מֵחֶרֶב וְדֶבֶר, הֵן מֵרָעָב, הֵן מִכָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת הַהוֹלְכִים וּבָאִים לָעוֹלָם. מִן הַכֹּל יַצִּילֵנִי אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בִּי, לֹא בְּגוּפִי וְלֹא בִּמְאוֹדִי וְלֹא בְּזַרְעִי.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת עֵת רָצוֹן לְפָנֶיךָ שֶׁתִּשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי.

(ויאמר שלש פעמים) אֲדֹנָי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.

(ושלש פעמים) אֲדֹנָי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ.

(ושלש פעמים) אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה | הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ.

(ושלש פעמים) הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רַע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָרֵא בָּהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

(ושבע פעמים) לִישׁוּעָתְך קִוִּיתִי אֲדֹנָי. לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית אֲדֹנָי.

(ושבע פעמים) גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב.

כָּךְ אַצְלִיחַ בִּדְרָכַי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ בְּעָבְרוֹ הַיַּרְדֵּן עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה עִם הַכְּנַעֲנִי וְשָׁב בְּשָׁלוֹם לְאַרְצוֹ.