תשמרי על הפתח שלך נקי. גם של הבית, גם של הלב

השבוע מצווה אותנו התורה במצוות מזוזה.

ראיתי מאמר יפה בזוהר הקדוש: "וְעַל זֶה צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה (יעביר) טִנּוּף וְלִכְלוּךְ בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ וְלֹא יִשְׁפֹּךְ מַיִם עֲכוּרִים. אֶחָד, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה קָלוֹן לְשֵׁם רִבּוֹנוֹ (שעל המזוזה) וְאֶחָד, שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְאוֹתוֹ הַמְחַבֵּל לְחַבֵּל. וְלָכֵן יִזָּהֵר הָאָדָם מִזֶּה, וְיִזָּהֵר הָאָדָם שֶׁלֹּא יִמְנַע מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ שֵׁם רִבּוֹנוֹ" (זוהר ואתחנן רס"ד)

שימי לב – זה חשוב! צריך מאוד, אומר הזוהר, להיזהר שלא יהיה לכלוך בפתח הבית, ולא לשפוך שם מים מלוכלכים, וכותב רבי חיים פלאג'י בספר זכירה, שמצווה על כל ישראלי להזהיר לבני הבית שלא יהיו מאספים את הזבל סמוך למזוזה! לא להניח אשפה ליד הדלת, או לטאטא את הבית ולהשאיר לכלוך ליד הדלת. צריך שהפתח של הבית יהיה נקי. וכותב רבי משה חגיז בספר משנת חכמים – "שמעתי שמנהג קדום היה בספרד שהיו נזהרים מלכבד החדר מלפנים ולחוץ, אלא מן הפתח היו מתחילים לכבד את הבית ומוליכים האשפה לפנים לכבוד המזוזה...". זאת אומרת, הם לא היו מתחילים את השטיפה מהבית ומוציאים החוצה לדלת, אלא מתחילים לשטוף מהפתח לתוך הבית. אחת ההאשמות שהיו אנשי האינקוויזיציה מאשימים את האנוסים בספרד, וכך היו תופסים אותם, שהיו אומרים להם: אנחנו יודעים שאתם יהודים, כי אתם שוטפים ומכבדים את הבית מן הפתח ולפנים... השם ינקום דם עבדיו השפוך, אמן.

אז קודם כל השתדלי בזה מאוד, שהפתח של הבית שלך יהיה תמיד נקי, זה חשוב מאוד. ובואי ניקח את זה לחיים הפנימיים שלנו – כתוב, לפתח חטאת רובץ... היצר הרע עומד בפתח, רוצה להיכנס, ובדור הזה הוא מתאמץ מאוד להפיל אותנו בפחדים, בחרדות, בדאגות, בעצבות. אומר הזוהר הקדוש: המוח שלנו זה בית מקדש, קודש הקודשים! כדי שלא יכנס לכלוך לקודש הקודשים, צריך לשמור על הפתח, שהפתח יהיה נקי.

השבוע דיברתי עם אישה יקרה על דאגות. היא ספרה שהיא זוכרת מילדות כמה חנויות, שכשהן היו סגורות, היה להן תריס גדול כזה, שהיו מושכים אותו מלמעלה וסוגרים את החנות. היא אומרת: בכל פעם שבאות אליי הדאגות, המחשבות – הן רק מגיעות לפתח, ואני פשוט מדמיינת את עצמי מושכת תריס שכזה בעוצמה, בכוח, ואני אומרת לעצמי – לכאן זה לא נכנס!

את חייבת להבין שאת שומרת גן המחשבות שלך, את עומדת בפתח, את הדלת. השתדלי שהפתח שלך יהיה תמיד נקי. תברחי מחדשות לא טובות, ממראות לא טובים, שגם הם, בסופו של דבר, משפיעים על הנפש שלנו. הרבה פעמים טומאה מתורגמת לפחד, לחרדה. תזכרי שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך. אל תתני לכוחות רעים להיכנס ולבלבל אותך.

מתוך דפי שירת הלב, לרפואת הילדה חגית בת שרהלה.