חזרת הש"ץ - ליבה של התפילה בציבור: 10 עובדות שחשוב לדעת

יש רגע בתפילה שבו בית הכנסת כולו מתאחד לנקודה אחת: החזן מתפלל בקול, הציבור שותק, והמילים נישאות אל על - לא בשם אדם אחד, אלא בשם כולם. חזרת הש"ץ, שלעיתים נתפסת בטעות ככפילות טכנית או כהפוגה בין קטעי התפילה, היא למעשה ליבה של התפילה בציבור: תקנה קדומה שנועדה לחבר בין מי שיודע להתפלל למי שאינו יודע, בין היחיד לכלל, ובין המילים הנאמרות בשפתיים לבין הכוונה שבלב. דווקא ברגעים הללו נבחנת איכותה של תפילה בציבור - בהקשבה, בעניית אמן, ובנכונות להיות חלק מתפילה אחת משותפת.

אז מהי חזרת הש"ץ? 10 עובדות:

1. חזרת הש"ץ (שליח ציבור) היא חלק מן התפילה. בחלק זה חוזר שליח הציבור על תפילת העמידה, לאחר שכל יחיד מתפלל בלחש.

2. את החזרה תיקנו אנשי כנסת הגדולה, כדי להוציא ידי חובת תפילה גם את אלו שאינם יודעים להתפלל לבדם את תפילת העמידה שנאמרת בלחש. תקנה זו הייתה רבת משמעות בטרם המצאת הדפוס, שכן לא לכל המתפללים היה סידור כתוב.

3. חזרת הש"ץ קיימת בתפילת שחרית, מנחה, מוסף וכן בתפילת נעילה ביום כיפור. בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ, מפני שמעיקרה תפילה זו היא רשות, ותיקנו חזרת הש"ץ רק לתפילות שהן חובה.

4. התקנה קיימת גם במקומות שכל הציבור יודעים להתפלל לבד, שכן צורת התקנות להתקיים בכל המקרים אף כשאין הטעם שייך במקרה המסוים הזה.

5. במהלך החזרה נוספים קטעים שאותם אין היחיד אומר בתפילתו בלחש: קדושה, מודים דרבנן וברכת כהנים.

• לפני ברכת "אתה קדוש" אומר הציבור והחזן "קדושה".
• בזמן שאומר החזן את ברכת "מודים" אומר הציבור את "מודים דרבנן".
• בין ברכת "מודים" לברכת "שים שלום" אומרים הכהנים את ברכת כהנים (ברכה זאת נאמרת רק במהלך תפילת שחרית ובתפילת מנחה של תענית ציבור).

6. לקיום חזרת הש"ץ יש צורך במניין, ולכן היא נחשבת לעיקרה של תפילה בציבור שחשובה מאוד ביהדות. מסיבה זו, יחיד או אפילו מספר יחידים שמתפללים אינם חוזרים על התפילה.

7. על פי ההלכה במהלך חזרת הש"ץ יש לשתוק ולהקשיב לחזן כדי לענות אמן לאחר הברכות, וגם לא יתפלל או ילמד אז.

8. רבנו אשר כתב בתשובה שאם אין 9 אנשים שמקשיבים לחזן, קרובים ברכותיו להיות לבטלה.

9. יש נוהגים לעמוד בחזרת הש"ץ.

10. הפוסקים האריכו אודות גודל החובה להתרכז בכוונת הברכות בחזרת הש"ץ. בספר יסוד ושורש העבודה, לדוגמה, הזהיר מאוד לשמור מחשבתו מהרהורים בטלים, רק לשמוע תיבות הש"ץ, ויכוון בהם כוונת התפילה ממש כאילו מתפלל בעצמו.

"קשה לי להקדיש כל יום שעה לשחרית בבית כנסת. כיצד ניתן להקריב זאת עם כל עיסוקיי המרובים?" הרב זמיר כהן בתשובה קצרה ומדהימה:

לסיכום, חזרת הש"ץ היא רגע של הכרעה אישית וציבורית גם יחד: האם אנחנו רק נוכחים בבית הכנסת - או באמת מתפללים יחד. מי שבוחר לבוא למניין, להקשיב, לענות אמן בכוונה ולהיות שותף לתפילה שאינה של החזן בלבד אלא של כולנו, מגלה תפילה אחרת לגמרי - עמוקה יותר, מחוברת יותר, חיה. זהו הלב הפועם של התפילה בציבור, המקום שבו היחיד נטמע בכלל והכלל מרים את היחיד. בפעם הבאה שאתה שוקל אם להגיע למניין, זכור: חזרת הש"ץ מחכה לך, לא כהפסקה, אלא כהזמנה. הזמנה להיות חלק מתפילה אחת, משותפת, שעולה השמיימה בכוח הרבים.