הסוד הפרסי לשיעול חורפי: חליטת גרעיני חבוש שעושה פלאים לגרון

הסבתות שלנו כמעט שלא הכירו רכישת תרופות בבית מרקחת. אולי כשהן הגיעו ארצה, אבל בארץ מוצאן, לא היה דבר כזה כמעט. התרופות שלהן נולדו, רובן ככולן, בסירים ישנים, בכוסות תה מהבילות ובידע שעבר מדור לדור. 

במטבח הפרסי, שבו אוכל הוא תמיד גם רפואה, קיימת תרופה עתיקה לשיעול יבש, לצרידות ולגירוי בגרון, כזו שמגיעה מפרי אחד נדיר - החבוש. לא הפרי עצמו, אלא הגרעינים הקטנים שבתוכו, אלו שבדרך כלל נזרקים בלי מחשבה, הם לב הסוד. כשמשרים אותם במים, הם יוצרים נוזל סמיך ועדין, כמעט כמו ג'לי טבעי, שמצפה את הגרון ומרגיע אותו מבפנים. 

למה דווקא חבוש?

החבוש תופס מקום מיוחד במסורת הפרסית, גם כסמל של חורף, גם כפרי שמופיע בקינוחים ובתבשילים, וגם כחומר גלם רפואי. ברפואה העממית האיראנית נעשה שימוש בגרעיני החבוש בעיקר למצבים של שיעול יבש, צרידות, כאב גרון ותחושת שריפה בדרכי הנשימה העליונות. הסיבה לכך נעוצה במבנה של הגרעינים, שכאשר הם באים במגע עם מים הם מפרישים ריר טבעי, חומר צמיגי ועדין שמוכר גם מצמחים רפואיים אחרים כמו הפשתן והצ'יה. 

הריר הזה מצפה את ריריות הגרון ויוצר שכבת הגנה שמפחיתה גירוי ומעודדת רגיעה.

איך מכינים?

אופן ההכנה פשוט מאוד ודורש רק סבלנות. 

לוקחים כחצי כפית גרעיני חבוש מיובשים או טריים, שוטפים אותם היטב, ומשרים בכוס מים קרים או פושרים למשך חצי שעה עד שעה.

האותיות הקטנות והסכנה שבדבר 

אבל יש כאן אבל גדול, ואזהרה חמורה שעוברת גם היא מדור לדור: אין לבשל ואין לרסק ולכתוש את הגרעינים, משום שבמצב כזה הם עלולים לשחרר חומרים שאינם מיועדים לצריכה. 

השימוש הבטוח הוא השריה בלבד, ושתיית הנוזל הצלול שנוצר בלגימות קטנות - פעמיים ביום, בבוקר ובערב. 

למה זה עובד?

הריר הטבעי שמשתחרר מהגרעינים יוצר פעולה מכנית מרגיעה: הוא מפחית חיכוך בגרון, מגן על הרקמה המגורה ומאפשר לגוף להפסיק את רפלקס השיעול שנגרם מיובש ולא מזיהום. זו הסיבה שהתרופה הזו מתאימה בעיקר לשיעול יבש, לשיעול לילה, ולתחושת גרון שורף או עייף, ופחות לשיעול ליחתי עמוק.