מה קורה כשמתנהגים בחכמה בלי צדק, או בצדק בלי חכמה?

"לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין".

היום י' בטבת, יום שבו אנו מתענים ועושים תשובה על המצור שהחל על ירושלים, עד שלבסוף גם נחרבה. חז"ל אמרו שלא נחרבה ירושלים אלא בעבור שנהגו בדין וחיפשו רק צדק ולא נהגו לפנים שורת הדין, וע"י כך הביאו על עצמם ועל ירושלים חורבן ובכיה לדורות...

אחד הגורמים לחורבן והרס מוחלט בחינוך ילדים או תלמידים הוא הנהגה של הורים או מורים שנוהגים לחנך, או יותר נכון "לְאָלֶף", בדרך עיקשת וברדיפה מתמדת ואובססיבית אחר הצדק ומיצוי הדין עם הילד או התלמיד. חשוב לציין שמידת הצדק היא מידה חיובית ונכונה, והיא מידת האמת שכולנו חייבים להנהיג בחיינו, ולשאוף להגיע לחקר האמת. אבל... לא רק! תמיד עלינו לשלב יחד עם מידת הצדק וחיפוש האמת את מידת הפשרנות, הוותרנות. רצוני לומר, לנהוג לפנים משורת הדין דווקא כשהצדק איתנו, בדיוק כמו שאומרים לנהגים בכביש: "היה חכם ולא צודק". הביטוי הזה מעורר מחשבה עמוקה על הקשר המורכב בין חכמה לצדק, ועל ההשלכות האפשריות כאשר אדם נוהג בחכמה מבלי לשקול צדק, ולהפך. במשמעותו הפשוטה, החכמה מתייחסת ליכולת להבין, לנתח ולהחליט בצורה מושכלת, בעוד שהצדק מתייחס ליישום עקרונות מוסריים של הגינות, יושר וכבוד לאחר.

כאשר הורה או מורה נוקט בחכמה ללא התחשבות בצדק, הוא עלול להשתמש בידע וביכולותיו לטובת אינטרסים אישיים או מניפולציות, ללא התחשבות בהשפעה על אחרים. חכמה כזו עלולה להוביל להחלטות שנראות "יעילות" או "מתוחכמות", אך הן עלולות לפגוע בזכויות, ברגשות או בצרכים של אנשים אחרים. לדוגמה, מנהל בית ספר חכם יכול לייעל תהליכים מסוימים במוסד החינוכי שלו, כדי שמספר התלמידים יגדל ויהיה שם טוב לבית הספר. אך אם הוא עושה זאת על חשבון רווחת המורים או העובדים במוסד, או תוך פגיעה באתיקה, הוא פועל ללא צדק. תוצאה כזו עלולה לשבור אמון וליצור סביבה לא בריאה, מה שלבסוף יביא לחורבן והרס לביה"ס.

מצד שני, צדק ללא חכמה עלול להוביל להחלטות שמושתתות על עיקרון מוסרי נכון, אך ללא הבנה מעמיקה של המצב. התוצאה עלולה להיות לא פרקטית, או אפילו מזיקה. למשל, יישום חוק בצורה נוקשה, ללא התחשבות בנסיבות האישיות, עלול להרגיש בלתי צודק בעיני האנשים המעורבים.

התעקשות שלילית ורדיפת הצדק בצורה לא חכמה ובאופן עקבי בחינוך ילדים היא הרסנית מאד, והתוצאה הפוכה למדי. הורים או מחנכים המתעקשים על נקודות בהתנהגות, או על דרישות שאינן מתאימות לצרכים או לרגשות של הילד, יכולים להגביר את מידת הקושי של התלמיד או הילד, ובמקום לחנך ולסלול לו דרך נכונה ובריאה – להוביל לעיתים להתנגדות, למתחים או לפגיעה בביטחון העצמי של הילד. התעקשות זו יכולה להיגרם ממספר סיבות, כגון רצון להקנות משמעת, פחד מפגיעה בעתיד או חוסר הבנה של העולם הרגשי של הילד. התעקשות מסוג זה יכולה להיום גורם משמעותי בפגיעת הביטחון העצמי של הילד או התלמיד, כאשר הילד מרגיש כי רגשותיו או צרכיו אינם מובנים או מכובדים, ובעיקר לא נלקחים בשיקול דעת ובהתבוננות חיובית, הוא עלול לפתח תחושת חוסר ערך, ולחשוב שדעותיו אינן חשובות, וכך ייווצר מחסום אנטי והתנגדות מוחלטת לקבל מאיתנו. כאשר הורים או מחנכים חווים בכיתה או בבית ילדים מורדים, הדבר הראשון שצריך לבדוק הוא כיצד פעלנו מולו במשך הזמן. אם תמיד עמדנו על העקרונות והכללים שלנו מבלי שימת לב, זה אחד הגורמים העיקרים להתמרדות שלו.

שימו לב! מורים או הורים המהווים דוגמא של דרך דין, צדק והתעקשות בכל מחיר, יכולים לגרום  לילד ללמוד ולחשוב שגם הוא צריך לעמוד על דעתו בכל מחיר, או להיפך, שלא כדאי להקשיב לרגשותיו ולצרכיו.

הורים ומורי דרך יקרים, בואו נבנה את ירושלים היפה והערכית ולא נוסיף חורבן אחר חורבן. הצורך בשילוב מידת הצדק לבין מידת ה"לפנים משורת הדין" היא אבן יסוד הכרחית בחינוך ילדים או תלמידים. הגישה האידיאלית היא לשלב בין חכמה לצדק, כך שההחלטות שנקבל יהיו גם מושכלות וגם מוסריות. חכמה מאפשרת לנו להבין את המציאות לעומקה, תוך שיקול מגוון היבטים, והצדק מוודא שכוחנו ומשאבינו מופנים לטובת כל המעורבים בצורה הוגנת. הטמעת ערך ההתנהגות לפנים משורת הדין בקרב תלמידים וצעירים מעודדת אותם לפעול מתוך אחריות אישית ומוסרית, ולא רק מתוך חשש מעונש או ציפייה לתגמול. זה מקדם בגרות חברתית ואישית, יצירת סביבה חברתית בריאה וצודקת. כאשר אנשים פועלים מתוך יושרה ורגישות לזולת, נוצרות סביבה שבה זכויות כל אחד מכובדות, והקונפליקטים מועטים יותר. תקשורת פתוחה ואמפתית עם הילדים היא הכרחית ויעילה מאד, אמנו את עצמכם לדבר עם הילד בשפה שהוא מבין, להסביר את הסיבות לדרישות ולהראות נכונות לדיאלוג. אל תהססו להתמקד בהפגנת אמפתיה וחיזוקים חיוביים כאשר הילד מפגין התנהגות רצויה, במקום להיעזר במשמעת שלילית בלבד. חינוך לערך ה"לפנים משורת הדין" מעודד את הפרט לפתח מצפון מוסרי ומודעות עצמית גבוהה יותר. במקום לפעול רק מתוך דרישות חיצוניות כמו חוקים ותקנות, האדם ילמד לפעול מתוך הבנה פנימית של מה נכון ומה ראוי, גם כאשר אין פיקוח או חובה משפטית. כאשר אדם מחונך לפעול באופן המעלה על פני דרישות החוק, הוא לומד לשאת באחריות לא רק כלפי עצמו אלא גם כלפי סביבתו. זה תורם לחברה שבה כל אדם תורם לטובת הכלל ושומר על קוד התנהגות מוסרי.

החיים אינם תמיד פשוטים, ולעיתים יש צורך בקבלת החלטות לא רק על פי החוק והצדק, אלא גם על פי שיקול דעת מוסרי. חינוך ל"לפנים משורת הדין" מצייד את הפרט בכלים להתנהלות נכונה במצבים מורכבים. זהו בסיס חשוב לעיצוב חברה מוסרית, אחראית ומתפקדת היטב, הוא מפתח את היכולת לפעול מתוך יושר, כבוד ואכפתיות, ויוצר סביבה בה כל אחד יכול להרגיש בטוח ומכובד וזו הדרך הנכונה והיעילה ביותר להגיע אל האמת המבוססת על צדק וחסד יחדיו.

הרב ישראל אזולאי הוא קצין ביקור סדיר ויועץ חינוכי במחלקת יהלו"ם של הידברות.