כך תבדקו אם הדג הקפוא הוא באמת מה שמבטיחים על האריזה

מי מאיתנו לא קונה דגים קפואים בסופר? זה זול, זמין ובריא - אבל עם זאת, מסתבר שלא כל מה שנראה כמו פילה סלמון, בקלה או דניס - אכן כזה. מאחורי אריזות מפתות ותמונות של דג בוהק ונהדר, מסתתרים לעתים תוספות רבות ועיבוד תעשייתי שמשנה לחלוטין את מה שהיינו רוצים שיהיה שם. 

כך תדעו מה באמת קניתם:

התחילו מהשם הקטן על האריזה

אל תסתפקו בשם הדג שמופיע על האריזה מקדימה. חפשו את השם המדעי של הדג ברכיבים או באותיות הקטנות, ואם מופיע שם כללי כמו “דג לבן” או “פילה דג”, זו נורת אזהרה.

שם מדעי ברור מעיד על שקיפות.

בדקו אם מדובר בפילה שלם או בדג “מעובד”

אם כתוב “פילה מעובד”, “נתחי דג” או “דג משוחזר”, סביר שמדובר בחתיכות דג מודבקות יחד עם חלבונים, עמילנים ומים. פילה אמיתי יהיה בדרך כלל חתיכה אחת, ללא תוספות רבות או שמות שאי אפשר להבין מהם 'למה התכוון המשורר'. 

שימו לב לאחוזי המים

בדגים קפואים רבים מוסיפים מים או קרח (גלייזינג) כדי להגדיל משקל. אם האריזה מציינת אחוז מים גבוה, תדעו שאתם משלמים על קרח. דג איכותי יכיל אחוז מים נמוך וברור.

המרקם מספר הכול

לאחר הפשרה, דג אמיתי צריך להיות יציב אך לא גומי. מרקם ספוגי, מתפורר או “רטוב מדי” מעיד על הזרקת מים או על עיבוד יתר. פילה איכותי ישמור על צורתו גם לאחר הפשרה, ולכן חשוב לשים לב לדברים הללו. 

הצבע לא אמור להיות מושלם

צבע אחיד מדי, בוהק או “מושלם” יכול להעיד על טיפול תעשייתי או צבעי מאכל שמוזרקים לדג. לדוגמה, סלמון אמיתי לעולם לא יגיע בצבע אחיד לכל אורכו, ולעולם אינו ורוד זוהר (ניאון). סלמון אמיתי הוא בעל גוונים טבעיים, והצבע שלו יותר נוטה לכתום, אך לא זרחני. 

הריח הוא מבחן מיידי

גם אם הוא קפוא, דג אמור להריח ניטרלי ועדין. ריח חזק, חריף או “ימי” מדי לאחר ההפשרה הוא סימן לאיכות ירודה או לאחסון לא תקין.

בדקו את ארץ המקור ושיטת הגידול

דגים שגדלו בחקלאות ימית זולה או הגיעו מאזורים לא מפוקחים עלולים להיות פחות איכותיים. חפשו ציון של דיג פראי או חוות מפוקחות, וארץ מקור ברורה.

מחיר זול מדי הוא סימן

אם המחיר נמוך משמעותית מהמקובל לדג מסוים, כנראה שיש לכך סיבה: או שזה לא הדג שמבטיחים, או שהוא עבר עיבוד משמעותי.