מחקר ישראלי: אם תגורו במקום הזה, תהיו אנשים בריאים יותר

מחקר ישראלי חדש מצא קשר מובהק בין מגורים בסביבה ירוקה לבין ירידה בסיכון לתמותה, בעיקר בקרב שורדי סרטן הסובלים גם ממחלות לב. לפי הממצאים, שפורסמו באתר מאקו, חשיפה גבוהה יותר לעצים, גינות ושטחים פתוחים עשויה לשפר את סיכויי ההישרדות ולהוות גורם תומך בתהליכי שיקום.

המחקר נערך באוניברסיטת תל אביב בידי סער עשרי, דוקטורנט במסלול MD באפידמיולוגיה, בהנחיית פרופ' יריב גרבר ובשיתוף חוקרים נוספים. הוא התבסס על מעקב אחר כ-1,300 שורדי סרטן שעברו צנתור כלילי במרכז הרפואי רבין בין השנים 2004 ל-2014, אוכלוסייה המוגדרת כבעלת סיכון גבוה במיוחד לתמותה.

לדברי עשרי: "חקרנו את הקשר בין חשיפה לשטחים ירוקים בסביבת המגורים לבין תמותה בקבוצה מיוחדת: האוכלוסייה הקרדיו-אונקולוגית". סביבת המגורים של המשתתפים נמדדה באמצעות ניתוח צילומי לוויין, תוך שימוש במדד NDVI להערכת צפיפות הצמחייה באזורי המגורים.

מהנתונים עולה כי ככל שהאזור שבו התגוררו הנבדקים היה "ירוק" יותר, כך פחת הסיכון לתמותה, בעיקר ממחלות לב-ריאה. שיפור של סטיית תקן אחת במדד הירוק, פער הדומה להבדל בין אזור עירוני צפוף לאזור עם ריבוי שטחים פתוחים, העלה את סיכויי ההישרדות בכ-7%. עשרי מדגיש: "התוצאות מדגישות את הפוטנציאל של חשיפה לשטחים ירוקים ככלי שיקומי באוכלוסייה הזו".

פילוח הנתונים לפי רמת הכנסה העלה כי ההשפעה החיובית של הסביבה הירוקה הייתה חזקה במיוחד בקרב נבדקים משכונות במעמד סוציו-אקונומי נמוך. ממצא זה תומך בגישה שלפיה תנאי הסביבה יכולים לצמצם פערים בריאותיים גם כאשר הנגישות לשירותי רפואה מוגבלת.

החוקרים מציינים כי השפעת השטחים הירוקים נובעת משילוב של הפחתת זיהום אוויר וחום, לצד עידוד תנועה יומיומית ומפגש חברתי. המסקנה המרכזית: תכנון עירוני ירוק אינו רק עניין סביבתי, אלא כלי בעל משמעות רחבה על הבריאות שלנו.