8 עצות לחינוך הילדים מ-8 נרות החנוכה

כשהיה הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן מדליק את נרות החנוכה, והיה מגיע למילים "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד", מיד היה בוכה ואומר, הנרות הללו, אלו הבנים שנתן לנו הקב"ה, והם קודש, ואסור לנו להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד.

כל איש ואשה שנישאו, כבר מהרגע הראשון מצפים ומייחלים לפרי בטן. ואז, כשנולד הבן הראשון, כל הבית מלא אורה ושמחה, ממש כמו בחנוכה. ישנו פרט אחד חשוב שכל אבא אמא חייבים לדעת ולגדל את בניהם על פיו: חז"ל אמרו שהבנים הם פיקדון של הקב"ה שמופקד בידינו, ועלינו לשמור על פיקדון זה על פי הוראותיו, ואסור לנו להשתמש בפיקדון זה כפי ראות עינינו והשקפתנו, אלא על פי דבר השם יתברך. וזה בדיוק מה שאמרו חז"ל, הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם.

אותיות המילה "חנוכה" הן אותיות חִנוּךְ ה', ועל כן בחג החנוכה עלינו להתבונן על מלאכת ומשימת החינוך לילדינו ותלמידינו. כל הורה מורה או מחנך, בעת שהם באים לחנך את ילדיהם, עליהם להיצמד למטרה – חִנוּךְ ה', עלינו לחשוב וללמוד כיצד ומהו חינוך ה', ורק כך נצליח להגיע למטרה הנעלה ולשמור על הפיקדון שהופקד בידינו. כיום, רבים מאתנו עוסקים בלימוד פדגוגיה ובהטפת מוסר של כללים וסייגים, ולא ממש מחנכים, כי חינוך הוא להוציא מהכוח אל הפועל, לזהות את הטוב שבילד ולתת לו במה משלו, לעזור לו להגיע ליעד בכוחות עצמו עם ערכים ומידות טובות. החינוך צריך להתרכז לא רק בלמידה אינטלקטואלית, אלא גם בחינוך הרגשי והרוחני. ילד שיודע שהוא יקר וחשוב בעיני הוריו, מוריו ומחנכיו, ובעיקר בעיני הקב"ה, שגדל בתוך סביבה של אהבה, קבלה ותמיכה, יוכל להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים, לפתח ביטחון עצמי נכון ולבחור בדרך הטובה והנכונה. חג חנוכה מזכיר לנו גם את נרות האור שהדליקו חכמי ישראל, שהיו מגדלורים של רוח ותקווה בתוך תקופה חשוכה וקשה. בדומה לכך, כל הורה וכל מחנך צריכים לנסות להיות "נרות אור" עבור ילדיהם – להאיר את דרכם, להוביל אותם לחיים של משמעות, קדושה וטהורה.

החינוך הוא לא רק משימה חברתית או חינוכית, אלא שליחות קדושה, שליחות שניתנה לנו מהקב"ה. כמו הנרות בחנוכה, גם ילדינו הם קודש, פיקדון מופקד בידינו לעמוד בו נאמנה. עלינו לגדל אותם מתוך אהבה, אחריות ומחויבות רוחנית, להקנות להם כלים לעמוד בעולם המודרני עם נשמה יהודית חיה ומלאת אור, ולהעלות את הדור הבא לעמידה איתנה על ערכי התורה והאמונה. הם צריכים לגדול עם גאווה רוחנית וזהות יהודית, מבלי להחביא אותה מתחת לבגדים. כך נוכל להדליק את נרות החנוכה לא רק בפועל, בחנוכייה, אלא גם בלבבות ילדינו, ולהאיר את העולם כולו באור של אמונה, תקווה ואהבה, ערכים ושפה מכבדת בין אדם לחברו, שזה כל כך חסר לנו היום בחברה הישראלית.

חשוב לזכור שכל ילד הוא ייחודי ומיוחד בדרכו שלו. על ההורה והמחנך להיות רגישים לצרכים השונים של כל ילד, ולפעול בנועם ובסבלנות, מתוך הבנה עמוקה שהחינוך הוא תהליך הדרגתי המתפתח עם הזמן. כמו שהנרות בחנוכה לא דולקים מיד באור עז, אלא מדליקים נר אחד בכל יום, וגם הפתילה דולקת לאט לאט עד שעולה מאליה ובכוחות עצמה, כך גם החינוך אינו מתרחש ביום אחד, אלא בצעדים קטנים ומתמשכים. החינוך האמיתי מחייב אותנו להיות דוגמה אישית חיה לילדינו. הילדים לומדים מהתבוננות בהתנהגות ההורים והמחנכים, מהסביבה הביתית ומהקהילה שבה הם גדלים. לכן עלינו לשאוף לחיות חיים מלאים בערכים של יושר, אהבה, סבלנות וכבוד לזולת, כדי שהילדים שלנו יוכלו לראות ולהפנים את הערכים הללו, ולשאוף לאמץ אותם לחייהם.

בנוסף, חשוב לשלב בחינוך גם את ההיבט החברתי – ללמד את הילדים להיות חברים טובים, לעזור לזולת, לכבד את השונה ולהיות חלק מקהילה תומכת ואוהבת. כך נבנה דור שיבנה את החברה הישראלית על יסודות של אחווה ואחדות, יסודות שבלעדיהם לא ניתן להקים עם חזק ומאוחד, בעל אמונה איתנה. בחג החנוכה, כאשר אנו מדליקים ודואגים להאיר את הנרות, בדיוק כך עלינו להאיר לילדינו את דרך השם הטובה, דרך שהשלהבת תמיד עולה למעלה גם כשיש חושך מסביב היא ממשיכה להאיר. כל יום בחינוך הוא הזדמנות לחזק את האור הפנימי שבכל ילד, להזכיר להם שהם קדושים וחשובים, וללוות אותם בדרך שבה יוכלו לממש את עצמם ולשרת את הקב"ה, ומאידך את החברה שבה הם חיים. לסיום, ראו כי חז"ל קבעו שמונה ימים בחנוכה, והם רמז על שמונה עצות נפלאות לחינוך בדרך השם:

1. אהבת התורה – יש לעודד את הילד לאהוב את לימוד התורה, כדרך להכיר את דרכי ה' ולהתחבר אל היסודות המוסריים והערכיים של החיים.
2. סבלנות, התמדהודוגמא אישית – כמו שהנרות נדלקים יום אחרי יום, כך גם החינוך דורש סבלנות והתמדה, לא לוותר על הילד גם כשקיים קושי או עיכוב. כמו כן הילדים תמיד מסתכלים עלינו ומעתיקים אותנו על כן הדוגמא האישית היא סוד החינוך היהודי.
3. שמחה, צחוקוחיות – ללמד את הילד לשמוח במה שיש לו, וליצור סביבה חינוכית מלאה בשמחה, כי השמחה מקרבת את הלבבות ומרחיבה את הנפש ללימוד ולצמיחה, ולא ליפול במלכודת הייאוש והשברון.
4. כבוד הזולת – לטפח את הערך של כבוד לאחר ולאהוב את הזולת, גם אם הוא שונה, כי כולם נבראו בצלם אלוקים.
5. עבודת ה' מתוך לב – להדריך את הילד לעבוד את ה' מתוך אהבה ורגש אמיתי, לא מתוך כפייה או חובה, לדוגמא: אל תטיפו להם מוסר איך לברך ברכת המזון פשוט תברכו אתם בשמחה בכוונה ועם כל הלב הם פשוט יעתיקו אתכם.
6. חיזוק האמונה – ללמד להאמין בכוחו של הקב"ה, גם בזמנים קשים, ולהבין שכל דבר בעולם קורה מתוך רצון השם ובהשגחתו כי אין עוד מלבדו ולצפות תמיד שהגאולה תבוא בקרוב.
7. נתינה ועשיית חסד – להכניס לתודעת הילד את ערך הנתינה, לעזור לאחר ולפעול למען טובת הכלל ואהבת החסד.
8. הכרת ההיסטוריה והמסורת – ללמד את הילדים את סיפורי התורה והחגים והמסורת היהודית, בדרך של חיות ולהלהיב את ליבותיהם ולא כעוד מקצוע פדגוגי או כהכנה למבחן.

חנוכה שמח.

הרב ישראל אזולאי הוא קצין ביקור סדיר ויועץ חינוכי במחלקת יהלו"ם של הידברות.