כך פועל חמאס מבפנים: העדויות שנחשפו מתשאולי שורדי השבי

יותר מחודשיים לאחר שחרורם, עשרים החטופים החיים האחרונים סיפקו למערכת הביטחון תובנות חדשות על אופן פעילותו של ארגון הטרור חמאס במהלך שהותם במנהרות. אמש (רביעי) פורסם בחדשות 12 כי העדויות נאספו לאורך שעות ארוכות של תשאולים מקיפים שערך השב״כ עם שורדי השבי.

על פי עדויות החטופים, בכירי חמאס פעלו כמעט דרך קבע במרחב התת-קרקעי, כשהם יוצאים מן המנהרות לעיתים נדירות בלבד. גם אז, על פי העדויות, הם לבשו בגדים אזרחיים ולעיתים אף התחפשו לנשים. ההסתתרות, כך עולה, לא נתפסה כמצב חירום זמני, אלא כחלק בלתי נפרד משגרת החיים של ההנהגה.

הדת והאידיאולוגיה שימשו מרכיב מרכזי בניהול השבי. חטופים העידו על ניסיונות חוזרים לאסלם אותם, ועל שימוש בדת כאמצעי שליטה, טרור פסיכולוגי וחיזוק משמעת. הדפוסים הללו ליוו לא רק את מתקפת 7 באוקטובר, אלא גם את שגרת חייהם של שומרי החטופים, שחיו ימים ארוכים מתחת לאדמה. לירי אלבג סיפרה לחדשות 12: ״ניסו לאלף אותנו לתרבות שלהם - לנשים אסור לצחוק בכלל״.

אחת הדמויות הבולטות שעלתה מהעדויות היא דובר חמאס, אבו-עוביידה, שחוסל ב-30 באוגוסט. על פי המידע שנמסר בשב״כ, הוא הקפיד להסתיר את פניו וידיו מהחטופים, שלט בתזמון פרסום המידע על מצבם ועל ״ניתוקי קשר״ עם חוליות השמירה, והיה אחראי על הפקת סרטוני החטופים, כולל בחירת המצולם והבימוי בפועל.

החטופים תיארו גם את פרויקט המנהרות: חלקם אולצו להשתתף בשיקום מנהרות שנפגעו, בעבודות חפירה ידניות ובאמצעים מאולתרים. שקי סיוע ושקי אונר״א שימשו כחומרי בנייה, והפרויקט נוהל בידי מחבלי נוח'בה בלבד.

מהעדויות עולה כי הדרג הבכיר בחמאס התנהל לרוב באדיקות דתית, ובדרך כלל לא היה מעורב בהתעללות פיזית שיטתית בחטופים. חריג בולט לדפוס זה היה מוחמד סינוואר. מרבית האלימות וההתעללויות יוחסו לשומרים ולמחבלים זוטרים. החטופים הועברו בין אזורים שונים באמצעות רשת מסגדים, נתון שהקשה על צה״ל לפעול בחלקם.

העדויות מתייחסות גם להשפעת השיח בישראל. התבטאויות פוליטיות הוצגו לחטופים כהצדקה לאלימות, והשיח הציבורי שימש כלי נוסף בטרור הפסיכולוגי. החמרת היחס הוסברה להם כתגובה להתפתחויות בישראל, ובהן התבטאויותיו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.

בתגובה נמסר מהשר: ״העובדה שהרפורמה בבתי הכלא בוצעה רק לאחר המלחמה - לצערי לא אפשרו לי לפני, היא עוד הוכחה לכך שהמחבלים מעולם לא היו זקוקים לתירוץ כדי לממש את תאוותם לרצוח יהודים. מכל מקום, המחבלים אכן צריכים להיות בלחץ בגללי: התנאים שלהם בכלא ימשיכו להיות המינימום שבמינימום, ובקרוב בעזרת השם נעלה שלב ונעביר את חוק עונש מוות למחבלים״.