מקומם: כך מנוצלים לייבים ברשתות החברתיות להפצת אידיאולוגיה ניאו-נאצית

מחקר בינלאומי חדש של חוקרים מהולנד, גרמניה וישראל מציג תמונה מדאיגה של שימוש בשידורי לייב בטיקטוק כפלטפורמה להפצת תעמולה ניאו-נאצית, אנטישמית וקונספירטיבית. במסגרת בדיקה של 24 שעות פעילות, זוהו עשרות חשבונות, בעיקר מגרמניה, שחלקם מקושרים לגורמי ימין קיצוני, בין היתר לפעילים המזוהים עם מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה. השידורים משלבים מסרים גלויים ומרומזים, ומנצלים חולשות באכיפה ובאופן פעולת האלגוריתם.

תום דיבון, מומחה לפלטפורמות דיגיטליות ודוקטורנט לתקשורת באוניברסיטה העברית המעורב במחקר, מספר לאתר N12 כי התהליך מתרחש בהדרגה. "משתמש אקראי שנקלע ללייב כזה לא בהכרח 'נוחת' ישר על היטלר וסמלים בוטים. בהרבה מקרים זה נראה כמו לייב רגיל לגמרי, ובתוכו נשזרים בהדרגה המסרים: 'שיעורי היסטוריה' לא פורמליים על הרייך השלישי, רמיזות על 'האמת' שמסתירה הממשלה, דה-לגיטימציה של תקשורת ומוסדות שלטון, וזריקות של אנטישמיות והיררכיות גזעיות".

החוקרים מצביעים על דפוס קבוע, ולא על מקרים בודדים. "זה לא תמיד נראה כמו מפלגה או צבא של יוצרי תוכן, אבל זה מתפקד כאקוסיסטם", אומר דיבון. לדבריו, הנורמליזציה של קיצוניות מתרחשת דווקא דרך פורמטים יומיומיים ושגרתיים.

הקהל מורכב מגולשים מזדמנים, צופים קבועים שמכירים את הקודים, מתנגדים שמגבירים חשיפה, ובעיקר צעירים המחפשים שייכות ותחושת ידע נסתר. שידורי הלייב מאפשרים התאמת מסרים בזמן אמת, בניית קהילה פנימית והתחמקות מגבולות האכיפה באמצעות רמיזות וסמלים.

המחקר מתאר שימוש בקודים כמו אותיות או ביטויים מרומזים, סמלים חזותיים המזוהים עם גרמניה הנאצית וחיקוי תנועות גוף מנאומים היסטוריים. "גם כשהשיח הוא 'גרמני' או 'אירופי', יהודים לרוב מופיעים כמסגרת הסבר להרבה תופעות בגרמניה או באירופה". לדברי דיבון, מדובר בדפוסים מוכרים משנות ה-30.

מעבר לתוכן עצמו, הלייבים משמשים גם מקור הכנסה. הרשתות גובות חלק משמעותי מהכנסות המתנות הווירטואליות, וגם כאשר מופיעים ביטויים קיצוניים, האכיפה בזמן אמת אינה עקבית. "לא צריך מדיניות שמקדמת נאציזם כדי לקבל תוצאה כזאת", מזהיר דיבון.