"שער הגיהנום": איך תקלת אנוש אחת גרמה למכתש לבעור במשך שנים?

במרכז מדבר קראקום שבטורקמניסטן, בין דיונות חול אינסופיות ורוחות לוהטות, התגלה אחד האתרים המסקרנים ביותר בעולם: מכתש ענק שבוער ללא הפסקה מאז 1971. המקומיים העניקו לו את השם "שער הגיהנום" ולא בכדי. הוא הפך לאחד הסמלים הבולטים של טעויות אנוש.

טעות קטנה שעלתה ביוקר

הכול התחיל כשצוות גאולוגים סובייטים יצא לקדוח באזור דרווזה, אזור עשיר במאגרי גז טבעי. במהלך קידוח שנועד לבחון את איכות הקרקע, המקדח פרץ לפתע לתוך חלל תת-קרקעי מלא גז, מה שגרם לגג המערה לקרוס ולציוד הקידוח להיבלע באדמה כלא היה. כך נוצר מכתש ענק בקוטר של כ-60-70 מטרים ובעומק של כ-20-25 מטרים.

כשמדענים הבינו שהבור פולט כמויות גדולות של גז רעיל, הם נדרשו להחליט במהירות כיצד למנוע דליפה מסוכנת. ההחלטה הייתה פשוטה ולכאורה הגיונית:  להצית את הגז ולאפשר לו להישרף כמה ימים עד שייגמר. אלא שההערכה הזו פספסה לחלוטין את המציאות שמתחת לפני השטח.

הלהבות שלא כבו

בפועל, מאגר הגז התת-קרקעי התגלה כענק בהרבה משחשבו. הגז המשיך לזרום באופן טבעי אל הבור, והאש שהודלקה כדי "לפתור" את הבעיה הפכה למופע אש אינסופי. יותר מחמישה עשורים עברו, והלהבות עדיין בוערות יום ולילה, לעיתים בקולות רעם עמומים, עם להבות אש שנראות ממרחק של עד 40 קילומטרים בשעות הלילה.

החום הבלתי נסבל סביב המכתש גורם לכך שכמעט בלתי אפשרי להתקרב אליו. הגזים הרעילים שממשיכים להשתחרר הופכים את הסביבה למסוכנת מאוד.

המכתש הפך במהרה לאתר תיירות מוזר אך מרתק, וכינויו "שער הגיהנום" התקבע גם מחוץ לטורקמניסטן. מבחינת המדינה, מדובר בבעיה רצינית: הבור שורף כמויות עצומות של גז טבעי - משאב חשוב לכלכלה המקומית.

לכן, בשנת 2010, בביקור רשמי במקום, נשיא טורקמניסטן גורבנגולי ברדימוחמדוב, הורה לסגור את הבור או למצוא פתרון שיצמצם את השפעתו על ייצור הגז במדינה. נכון לשנת 2025, לאחר עשרות שנים של בעירה רציפה, האש במקום דעכה באופן משמעותי. הממשלה נקטה בצעדים חדשים: שאיבת חלק מהגז התת-קרקעי והפנייתו למאגרים אחרים, מה שהפחית את הלחץ ואת כמות הגז הזורמת אל המכתש.