תגלית מטלטלת: 4 הכוחות הסודיים האלו מנהלים אותך בלי שתדע

אנחנו רגילים לחשוב שהכעס, הקנאה, העצלות או הדיבור המיותר הם פשוט "אופי", סגנון אישיות, חלק מהטבע שלנו. אבל רבי חיים ויטאל, גדול תלמידי האר"י הקדוש, מגלה כי כל מידה רעה נולדת מאחת מ-4 כוחות עמוקים ונסתרים שחיים בתוך הנפש מאז בריאתה - האש, הרוח, המים והעפר. מאחורי כל נפילה, חולשה ותגובה, מסתתר יסוד שמבעבע מתחת לפני השטח, ומולו עומד האדם במלחמה רוחנית שלא מפסיקה לרגע. מי שמבין את שורשי הנפש, כך הוא מבטיח, לא רק משנה את אישיותו - אלא יכול להגיע למדרגות של טוהר, בהירות וחיבור אלוקי שאינן מהעולם הזה.

כה דבריו של רבי חיים ויטאל בספרו "שערי קדושה": "דע, כי כל המידות הרעות מושרשות ב-4 מדרגות נפש היסודית מצד הרע והקליפה אשר בה, ולכן כל המידות הרעות נחלקות לארבעה מינים: האש, הרוח, המים והעפר".

מפרט רבי חיים ויטאל:

"יסוד האש - ממנו נמשכת הגאווה הנקראת גסות הרוח, להיותו היסוד הקל וגבוה מכולם. ובכללה הכעס, כי מפני הגאווה מתכעס האדם כשאין עושים רצונו, ואילו היה שפל רוח ומכיר חסרונו לא היה מתכעס כלל, נמצא כי הגאווה והכעס מידה אחת הם.

"ותולדותיה - שלוש: הקפדנות בליבו, כי לולא הגאווה לא היה מקפיד בליבו, כענין שבארנו בענין הכעס; ובקשת השררה והכבוד להתגאות על הבריות; והשנאה לזולתו על היותו גדול ממנו, וזה ענף מהגאווה גם כן".

יסוד הרוח - ממנו נמשך דיבור הנקרא שיחה בטילה לדברים שאין בהם צורך כלל או נפשי או גופני.

ותולדותיו ארבעה, והן: לדבר חנף, ושקרים, ולשון הרע, ולגלות שבחיו לבריות להתגדל בפניהם.

יסוד המים - ממנו תאוות התענוגים, כי כן המים מצמיחים כל מיני תענוג;

ותולדותיה - שתים: החמדה, לגזול ממון חברו ואשתו וכל אשר לו להתענג בהן; והקנאה, כי יקנא בחברו, אשר לו ממון רב וכיוצא להתענג בו.

יסוד העפר - ממנו מידת העצבות בכל פרטיו;

ותולדותיה אחת, והוא העצלות לקיים התורה והמצוות מפני עצבונו על השגת קניני הבלי העולם הזה, או על הייסורין הבאים עליו ואינו שמח בחלקו בשום דבר, גם עינו לא תשבע עושר.

מסכם רבי חיים ויטאל: "נמצא, כי אבות כל המידות הרעות הם ארבעה:

הגאווה והכעס הנכלל ומתדבק עמה,

והשיחה בטילה,

ותאוות התענוגים,

והעצבון.

ממשיך רבי חיים ויטאל ומפרט את ארבע המידות הטובות, הנמשכות מיסודות הטוב שבנפש האדם, והם:

הענווה, שהיא תכלית השפלות, ומתרחק מכל מיני כעס הבא על ידי גאווה.

והשתיקה, כאילם לא יפתח פיו, לבד בעסק תורה ומצוות או בהכרחו לקיום הגוף ולצורך כבוד הבריות.

והמיאוס בכל תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים.

והשמחה התדירית בחלקו, כי כל דעבדין מן שמיא לטב, וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה בעבודת קונו, וכמו שכתוב (תהלים קיט קסב): "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב", וכמו שאמרו רז"ל (משנה אבות א טו): "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי".

"נמצא, כי בהיות מידות הרעות קבועות באדם, נמנע הוא מלקיים התורה והמצוות, וגם אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח גדול", כותב רבי חיים ויטאל. "וכאשר יתגבר על יצרו, וילחם בו, ויסיר מעליו מידותיו הרעות על ידי טורח, ויקיים התורה והמצוות - יקרא צדיק גמור, ירא שמים, גיבור הכובש את יצרו".

מוסיף עוד גדול תלמידיו של האר"י הקדוש ומבטיח: "וכאשר יתנהג ויורגל יותר בזה עד אשר יוסרו מעליו כל מידות הרעות לגמרי, ולא תתאווה להם נפשו כלל, ויקנה המידות הטובות בקנין בטבע, ולא יצטרך ללחום עם היצר הרע, כי גופו ונפשו היסודית מנוקים מכל סיג החומר - אז יתלבשו בו ארבע אותיות ההוי"ה, ויהיה כסא קדוש למרכבתו יתברך, וזה האיש נקרא אוהב את המקום מאהבה, ונקרא חסיד גמור השלם בכל מיני השלימות".

כאשר מעיינים בדבריו של המקובל הגדול, מתברר שהעבודה על המידות איננה מסע של מאבק מתיש, אלא הזדמנות לגלות את הנפש כפי שנבראה באמת. ארבעת היסודות, שהפכו לחולשות ולפגמים לאורך השנים, יכולים להפוך מחדש למנופי צמיחה: האש לאנרגיה קדושה, הרוח לדבר טוב, המים לחסד והעפר ליציבות ושמחה. מי שמתחיל לנקות את עצמו מהסיגים, אפילו בצעד קטן, מגלה שהדרך אל שלמות הנפש פתוחה לכל אדם שמוכן להביט פנימה. זהו מסע של תיקון, ניקוי והתחדשות, שבסופו ממתינה מתנה נדירה: חיים של שלווה, בהירות וקירבה אמיתית לא-ל.