מעניין
זה לא פוטושופ: תופעת "הלבה הכחולה" שמופיעה רק בהר אחד בעולם
בעירה של גזי גופרית הופכת את מדרונות הר קאווה איג'ן שבאינדונזיה למופע אורות מרהיב, אבל גם חושפת מטיילים לכ-150 מעלות וגזים חריפים שמסוכנים מאוד לנשימה
- תהילה כהן
- פורסם י"ח כסלו התשפ"ו
מי שזוכה לצפות בהר קאווה איג'ן שבאינדונזיה בלילה, עלול לחשוב לרגע שהוא עומד מול אפקט מחשב מרהיב: זרמים כחולים חשמליים זוהרים היורדים במורד ההר, כאילו לוע הר געש פולט אש כחולה בוהקת, מה שמכונה תופעת "הלבה הכחולה".
למעשה, לא מדובר באמת בלבה כחולה, אלא באש גופרית. הצבע הכחול הזוהר מגיע מהתלקחות גזי גופרית שנפלטים בכמויות גדולות מתוך סדקי ההר. בהר איג'ן נמצא אחד ממאגרי הגופרית הפעילים ביותר בעולם. הגופרית פורצת מהקרום בטמפרטורות קיצוניות שעולות על 600 מעלות צלזיוס. כשהגזים הדליקים באים במגע עם האוויר, הם נשרפים בלהבות כחולות. בחלק מהמדרונות הגופרית הנוזלית זורמת במורד ההר, ובלילה הזרימה משתלבת עם הבעירה ויוצרת מראה שנראה כמו "לבה כחולה".
מדרונות ההר מגיעים לטמפרטורה של 150 מעלות. גם בלי הבעירה, האזור כולו נחשב ללוהט, ולכן האזור מסוכן מאוד לגישה ללא ציוד הגנה הכרחי. גזי הגופרית הרעילים הנפלטים בכמויות גדולות, הריח החריף של הגופרית ואוויר דחוס, הופכים את האוויר באזור למסוכן לנשימה ללא מסכה. המראה המרהיב מטעה בהחלט, ומי שמתקרב למקורות הפליטה מרגיש מיד את הצריבה בגרון ובעיניים.
בעירת הגופרית נראית רק בשעות הלילה. אור היום מקשה על ראות טובה של התופעה. בלילה לעומת זאת, הבעירה הכחולה בולטת במיוחד, ומספקת מחזה שמושך חוקרים ותיירים מכל העולם. בהר מתקיימת פעילות מאתגרת במיוחד של כורי גופרית מקומיים, שכורים את הגופרית מלוע המכתש, תוך מאמץ פיזי וסכנה אמיתית. כל זאת בתנאים של גזים רעילים וללא ציוד מגן מלא, מה שהופך את העבודה הזו לאחת המסוכנות בעולם.
