למה אתה מתאמץ - והכסף לא מגיע? התשובה תפתיע אותך

לפעמים אנחנו מתאמצים מעבר לכוחותינו, רצים אחרי עוד הזדמנות, עוד הכנסה, עוד עבודה, עוד הישג - מתוך תחושה שהכול תלוי רק בנו. אך רבנו בחיי בספרו "חובות הלבבות" מבהיר כי מה שנגזר לאדם - יגיע אליו. ואם נגזרה לו תוספת טובה, היא תבוא בדרכיה גם בלי מאמצים חריגים ושחיקה אינסופית. ואם לא נגזר לו יותר ממה שהוא צריך באמת, שום כוח בעולם לא יוכל לשנות זאת. כשהאדם נושא את עיניו לאלוקים ובוטח בו, משהו בלב נרגע. מתבררת הידיעה הפשוטה והמשחררת: מה שמוכן לו - לא יילקח ממנו, ולא יגיע מוקדם או מאוחר מהרגע המדויק שנקבע לו מלמעלה. כך מוצא האדם מנוחת נפש אמיתית.

כך כותב רבנו בחיי ב"שער הביטחון":

"ואם יגזור לו הבורא בתוספת על זה - תבואהו מבלי טורח ויגיעה, כאשר יבטח על האלוקים בה, ולא ירבה לחזר על הסיבות, ולא יסמוך עליהן בליבו. ואם לא יגזרו לו יותר מן המזון, אם היו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ להוסיף עליו, לא היו יכולים בשום פנים, ולא בשום סיבה. וכאשר יבטח באלוקים, ימצא מנוחת ליבו ושלוות נפשו כי לא יעברנו חוקו אל זולתו ולא יקדים ולא יאחר מעתו הנגזר לו בו".

מבאר ה"לב טוב":

"אם הבורא קבע לאדם לקבל יותר ממה שיש לו עכשיו, התוספת הזו תגיע אליו גם בלי מאמץ מיוחד. זה לא אומר שאסור להשתדל, אלא שאסור להסתמך רק על הסיבות והאמצעים, כאילו הם אלו שמביאים את הפרנסה. כשהאדם בוטח באמת באלוקים, הוא לא רודף באובססיביות אחרי עוד ועוד הזדמנויות, ולא נשען בליבו על ה"כלים" אלא על מי שמנהיג אותם.

"אבל אם נגזר לאדם שלא יהיה לו יותר ממה שצריך למחייתו, אז אפילו אם כל הברואים כולם היו מתאמצים לעזור לו ולהוסיף לו - זה לא היה מצליח. שום סיבה ושום דרך לא יוכלו לשנות את מה שנקבע לו מלמעלה.

"וכאשר האדם באמת בוטח באלוקים ומקבל את הדבר הזה בליבו, הוא זוכה למנוחת הלב ושלוות הנפש: הוא יודע שמה שמיועד לו - לא ילך לאדם אחר, ולא יאחר או יקדים את הזמן שנקבע לו", מסיים ה"לב טוב" את פירושו. ההבנה הזאת מפיגה את המתח, את הדאגה, ואת המרדף התמידי, ומעניקה שלווה פנימית אמיתית.