פרשת וישלח מזווית שלא הכרתם: פירוש קצר ומרתק לשולחן השבת

בפרשת השבוע, פרשת וישלח, נאמר: "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום". (בראשית לב, ד)

שואל ה"זרע שמשון": אם מטרתו של יעקב הייתה לברר האם עשו עדיין שונא אותו, כפי שמביא רש"י, "שהיית אומר: 'אחי' הוא, נוהג עמך כאח. עשו - עודנו בשנאתו" - לשם מה היה צורך לשלוח מלאכים? הרי לפי הדעה במדרש שמדובר במלאכים ממש, הם ודאי יכלו לגלות לו כבר בתחילה את מצב ליבו של עשו, ללא שליחות מיוחדת.

מבאר ה"זרע שמשון": "בוודאי גילו המלאכים ליעקב את גודל שנאת עשו עליו, ואף על פי כן שלח אליו מלאכים אלו כדי להחזירו בתשובה. ויעקב לא היה איכפת לו שימות עשו, ואדרבה ידע שראוי לו למות מחמת גודל עוונותיו, אלא שרצה שישוב בתשובה ויועיל לו לזכות לעולם הבא".

המלאכים אכן גילו ליעקב את גודל שנאתו של עשו, אך יעקב בחר בכל זאת לשלוח אותם אליו. לא משום שהיה סקרן, ולא משום שלא ידע את האמת - אלא משום שרצה לפתוח פתח לתשובה בפני עשו.

יעקב אבינו, מלמד ה"זרע שמשון", לא חשש שמא עשו ימות מן הדין, ואף ידע בבירור שעוונותיו של עשו מרובים וראויים לעונש. ולמרות זאת, ליבו של יעקב ביקש דבר אחר: שגם עשו יזכה לשוב בתשובה, ולזכות לעולם הבא.

כלומר, שליחת המלאכים לא הייתה פעולה טקטית, אלא מהותית - ניסיון אחרון להאיר לעשו דרך של תיקון, רחמים ואפשרות להתחיל מחדש.