"אין סיכוי שאתה מוותר על זה": ההילולה שגדלה מקומץ משתתפים לאירוע של מאות

יום הילולה של צדיק נחשב לאחד הימים המסוגלים ביותר לשפע רוחני. על פי תורת החסידות, זהו זמן שבו הנשמה של הצדיק מתעוררת שוב ומאירה לעולם אור מיוחד. רבים מאמינים כי השתתפות בהילולה, אפילו בהדלקת נר פשוטה או באמירת תהילים לעילוי נשמתו של הצדיק, מעניקה סיעתא דשמייא, הגנה וברכה לכל השנה.

אחד מאותם צדיקים הוא רבי אברהם דוב מאווריטש זצ"ל, בעל ה"בת עין". הספר שכתב - העוסק בהכנעה, ענווה וטהרת הלב - נחשב לאבן יסוד בתורת החסידות, ואנשים רבים שלומדים את משנתו מספרים על שינוי מהותי במידות, בחיבור הרוחני לקב"ה ובאמונה. זאת ועוד: לצדיק זה, שנפטר ללא ילדים ונטמן בצפת, מיוחסת סגולה לפיה כל מי שמקיים סעודה ביום ההילולה שלו בי"ב בכסלו, מדבר מתורתו ועושה דבר מה לעילוי נשמתו - זוכה לישועות גדולות.

על רקע זה התאחדו שמואל לוגסי ודוד יוסף חניה, במטרה לעשות נחת רוח לצדיק, ולהוביל כמה שיותר יהודים להכיר אותו וללגום ממימי תורתו. השניים, תושבי בני ברק שחברו במסגרת עבודתם בארגון הידברות, מקיימים מזה שנים את הילולת ה"בת עין" בבני ברק. "אנחנו תמיד מדברים מעבודת השם, ומחפשים להגדיל את זיכוי הרבים שלנו בכל מיני צורות. כך למעשה נולד הרעיון של סעודה ביום ההילולה ל'בת עין'", מספר לוגסי (49), צלם ובמאי, נשוי ואב לעשרה.

"אנחנו תמיד מחפשים להוסיף עוד משהו של קדושה בחיים האישיים שלנו. לפני שמונה שנים, כשנחשפנו לסיפורים של הרב אלימלך בידרמן שליט"א על ה'בת עין'. אמרתי לשמואל, 'בוא נעשה סעודה קטנה", מספר חניה (40), צלם ועורך וידאו, נשוי ואב לשניים. 

הסעודה הראשונה בבית הידברות, בשנת 2017

"לשמוח בתורה של הצדיק, ובאור שהוא הוריד לעולם"

היוזמה יצאה לדרך עם קומץ עובדים מהידברות, שששו על ההזמנה לחגוג לצדיק עם שוקו, מעדנים ודברי מאפה. שנה לאחר מכן, החליטו השניים להמשיך בעשייה הברוכה, אך הפעם עם קונספט מעט שונה. "לשמואל יש נטייה להגדיל, והפעם מצאנו את עצמנו מזמינים עשרים מנות בשריות ממסעדת 'גרונר' ברמת גן", משחזר חניה בחיוך. הוא מספר שבעל המסעדה, יובל אידה, נרתם לטובת ההילולה כשהבין באיזו זכות מדובר. "באותה שנה הוא תרם לנו מחצית מהאירוע, ובכל שנה ושנה לקראת ההילולה הוא תורם ביד נדיבה".

היוזמה של לוגסי וחניה תפסה תאוצה. מה שהחל כאירוע מצומצם לכמה עובדים הפך כיום לאירוע גדול של מאות אנשים, בו משתתפים אנשים מכל גווני הקשת. בכל שנה ההילולה עוברת לאולם אירועים גדול יותר.

מה בעצם המטרה שלכם בכל ההילולה הזו, ואיך אנשים שומעים עליה?

"עוד הרבה לפני ההילולה, אפשר לומר בעצם במהלך כל השנה, אנחנו עובדים על פרסום הצדיק, כדי שאנשים יידעו מי זה. חשוב לנו להנגיש את הצדיק ואת הספר שלו לציבור, כי הרבה אנשים לא מכירים אותו", אומר לוגסי. לדבריו, בהילולה משתתפים חילונים לצד דתיים, רבנים לצד אנשים פשוטים, אך זהו רק קצה הקרחון. 

שנת 2019, סעודה בשרית כיד המלך לרגל ההילולה

"הרצון שלנו הוא לעשות זיכוי הרבים, מכל מיני היבטים. אנחנו רוצים לעשות חיבורים בעם ישראל, שאנשים יכירו את הצדיק, ויתקרבו לקב"ה. זה הרעיון של כל ההילולות. לשמוח בתורה של הצדיק, באור שהוא הוריד לעולם".

"המטרה שלנו היא לאחד בין כולם, וליצור מצב שכולם מכירים את הצדיק ומתחברים אליו בפשטות, מהמקום שלהם", מסביר חניה. "כל מה שעושים למען הצדיק ביום ההילולה שלו, גם הדבר הכי קטן, זה עושה לו נחת רוח, וזו המטרה שלנו בסופו של דבר".

איך נערכים לאירוע כל כך גדול, ומהם הקשיים שאתם מתמודדים איתם בהיערכות?

"הארגון מתחיל חודשים מראש, כי צריכים למצוא אולם, ולגייס רבנים לשאת דברי תורה", עונה לוגסי. "זה כרוך בהרבה מחשבה, טלפונים וגם כסף שצריכים להוציא מהכיס שלנו".

חניה מוסיף: "באחת השנים, זמן קצר לפני ההילולה, היה רגע שאמרתי לשמואל שאני פורש. זו הייתה שנה שבה לא היה לנו כסף ממה להתחיל, ורציתי לעזוב את זה, אבל שמואל התעקש. הוא אמר לי 'אין סיכוי שאתה מוותר על זה', ובאותו שבוע ממש קיבלנו תרומה גדולה שאיפשרה לנו להמשיך בעשייה. זה היה ניסיון, וברוך השם צלחנו אותו". 

תוצאות הבדיקה הגיעו ביום ההילולה: הילדה נרפאה מהמחלה

כשאני שואלת על הניסים שמתרחשים בהילולה בזכות הצדיק, הם 'שולפים' סיפור חם מהתנור, שאירע בהילולה אשתקד. "ישנה אישה גרושה עם ילד שמתארחת אצלנו בשבתות, ובמשך שנים מחפשת זיווג. היא חיפשה הרבה זמן ולא מצאה, עד שסיפרנו לה על ההילולה של ה'בת עין' שאנחנו עושים, והיא ביקשה להיות חלק ממנה. הסכמנו בשמחה, וזמן קצר לאחר מכן היא הודיעה לאשתי שהיא מתחתנת. כמובן שאשתי שמחה מאוד בשבילה, ושאלה מתי החתונה, וכאן למעשה קיבלנו את ה'הלם' של החיים: היא מתחתנת בי"ב בכסלו, מבלי לדעת שזה יום ההילולה של ה'בת עין'. יותר מזה, היא קבעה את החתונה באותו אולם שבו אנחנו עורכים את ההילולה מדי שנה. אין ספק שזה נס גלוי".

והוא לא היחידי. את ההילולה הזו, כמו רבות אחרות, מלווים סיפורים על ישועות רבות שאנשים נושעו בהן, בכל התחומים. לוגסי נזכר במקרה נוסף: “לפני שלוש שנים הגיע אדם וסיפר שהבת שלו חלתה במחלה קשה. הוא הבטיח שאם תתקבל תשובה שלילית בבדיקות, הוא יעשה סעודה ל'בת עין'. מדהים לציין שלא רק שהבדיקות הגיעו נקיות ללא רבב, את התוצאות השליליות הוא קיבל בבוקר של יום ההילולה, בחסדי השם". 

“הנס הכי גדול הוא שאנחנו ממשיכים לגדול, וממשיכים להגיע לעוד ועוד אנשים שלא שמעו על הצדיק לפני כן", מציין חניה. "כל שנה אנחנו אומרים אולי ננוח, ואז מגיעה ברכה חדשה”.

האם יש רגע מיוחד במהלך ההילולה, ש'הולך' איתכם?

"בהחלט", אומר לוגסי. "לפני ההילולה אנחנו אוספים מאות שמות של אנשים שמגיעים אלינו, גם כאלה שלא נוכחים פיזית בהילולה. במהלך ההילולה אנחנו עוצרים את הכול, ומבקשים מכל מי שנמצא באירוע להתפלל על השמות האלה בקול. זו זכות עצומה גם עבורם וגם עבורנו".

לדבריהם, עצם החיבור לצדיק ולמה שהוא מביא עמו בספרו שינה את חייהם. "התורה שלו מלאה בהכנעה וענווה", מסביר חניה. "זה משהו שנכנס לך כמו חץ ללב. הכנעה זה להבין שהכל מאת השם, גם מה שכלפי חוץ לא נראה טוב. זו לא כניעה מתוך ייאוש אלא מתוך אהבה לבורא, כשאתה יודע שכל מה שהוא עושה איתך בחיים האלה הוא לטובתך הנצחית. ההכנעה הזו מלמדת אותך לזרום עם הרצון של הקב"ה, וזה נותן שקט פנימי. הרב בידרמן, שעורך מידי שנה הילולה ענקית ומרכזית לכבוד הצדיק, אמר שהוא קבור במערה כי בשביל להגיע אליו צריכים להתכופף. זה לא רק פיזי, זה מסר לחיים של כולנו".

"אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יכירו את הצדיק, ושיבינו שזה לא טרנד או אופנה", מסכם לוגסי. "זה צדיק ענק, וכשאתם יושבים ביום ההילולה שלו עם חברים, אפילו אם אתם מזמינים מגש פיצה ביחד ולומדים מהספר שלו - זה נחשב לכם לסעודה. ה'בת עין' נפטר בלי ילדים, וכשעושים לכבודו זה נחת רוח בשבילו. זו הכרת הטוב. וכל מי שעושה משהו קטן לכבוד צדיק, מרוויח אור גדול”.

לתולדות ה"בת עין" ולדברים מתורתו לחצו כאן