אבינתן אור חושף: כך כמעט הצלחתי לברוח מהשבי בעזה

בכנס שנערך הלילה (שני) בוושינגטון, חשף שורד השבי אבינתן אור את סיפור ניסיון הבריחה שלו ממעמקי רצועת עזה - ניסיון שהסתיים בעונש קשה מצד חוטפיו. אור, שנחטף ממסיבת הנובה, תיאר בפני מאות המשתתפים את הרגע שבו כמעט ראה את החופש.

אבינתן סיפר: "ניסיתי לברוח, חפרתי במשך שבועות. גרמתי לעצמי לעבוד כדי לשנות את גורלי. לילה אחד יצאתי החוצה, ראיתי כוכבים. כתבתי 'חטוף' על שק חול. אבל הם גילו והכו אותי במשך ימים".

אבינתן ציין כי הוחזק בשבי כשהוא מבודד לחלוטין, ובמהלך השנה האחרונה היה אזוק לסורגים בתוך כלוב שגובהו כ-1.80 מטר בלבד, ואורכו היה רק במעט גדול מהמזרן שעליו ישן. לפני כן, הוחזק בחדר מעט מרווח יותר, אך גם בו היו סורגים שהגבילו את תנועתו והוא לא היה יכול ללכת בחופשיות.

הוא הוסיף: "אני חי, וכיוון שאני חי, יש לי אחריות. אחריות לדבר על סבלנות, על אנושיות, ועל מורכבות. אחריות להבחין בין טוב לרע ובין נכון ללא נכון, ולשמור על בהירות מוסרית. אחריות להזכיר לנו שפילוג הורס אותנו, ושאנחנו חייבים לחפש את מה שמחבר בינינו, לא את מה שקורע אותנו", הוסיף.

לצדו של אור הופיעו בכנס גם נועה ארגמני ושורדי השבי גיא גלבוע-דלאל ואביתר דוד. גלבוע-דלאל סיפר: "לפני שהורדתי למנהרות, הצלחתי לשמוע קצת את הרדיו. שמעתי מה קורה בישראל וברחבי העולם, על כל האהבה והתמיכה מהקהילות היהודיות באמריקה וברחבי העולם. התפללתם עבורי ועבור כל שאר בני הערובה שיחזרו הביתה בשלום בהקדם האפשרי. נתתם לי תקווה וכוח".

אביתר דוד הוסיף: "המסע החדש שלנו רק מתחיל, מסע של ריפוי והתמודדות יחד עם משפחותינו ואנשים מדהימים כמוכם שתומכים בנו. נתאושש, נבנה מחדש, ונצא חזקים מתמיד. בזמן שהיינו בשבי, המשפחות שלנו נלחמו כל יום. הן הלכו לכל מקום, קראו בשמות שלנו, דרשו את החזרנו. האהבה והכוח שלהן הגיעו אלינו, גם מרחוק. והיום, בזכותן ובזכות רבים מכן, אנחנו בבית".