עדות בני הזוג סיגל באו"ם: "סבלנו מהרעבה, עינויים ומהמים המזוהמים"

שורדי השבי אביבה וקית' סיגל, שנחטפו מביתם בקיבוץ כפר עזה ושהו חודשים בשבי חמאס ברצועה, העידו היום (רביעי) בפני ועדת האו"ם נגד עינויים, היושבת בעיר ז'נבה, שוויץ. העדות נמסרה במסגרת דיון של "הוועדה למניעת עינויים, יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים" (UNCAT), שבו השתתפה משלחת ישראלית, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד.

קית' סיגל סיפר כי במשך 50 ימים היה עם רעייתו עד לשחרורה. אחר כך הוחזק לעיתים עם שבויים אחרים, לעיתים בבידוד מוחלט. בסך הכול, הצטברו כשישה חודשים שבהם היה לבד לגמרי. לדבריו, בגיל 66 הייתי מנותק מהעולם, מפוחד, בלי לדעת מה עלה בגורל אהוביי. רק לשם ה'שעשוע', נהגו השומרים לאיים עלינו בסכינים, השפילו אותנו, מנעו מאתנו ללכת לשירותים עד שלא יכולנו להתאפק יותר. נשללה ממני כל זכות אנושית בסיסית. הורעבתי ואף נמנע ממני לשתות מים".

"בכל תקופת השבי בעזה דמיינתי את הרגע שבו אשוב הביתה ואלך לבקר את אימי הקשישה. הדבר הראשון ששאלתי את אשתי כשחזרתי במסוק בדרכי לבית החולים היה על מצבה של אימי. היא נפטרה חודשיים לפני שחרורי. היא לא זכתה לדעת שחזרתי. אני לא זכיתי להיפרד ממנה".

אשתו אביבה העידה בפני הוועדה ותיארה רגעים מצמררים מהשבי. לדבריה: "כשנלקחנו מתחת לאדמה בעזה, היה שם ילד מהקהילה שלי. מחבלי חמאס קשרו את הידיים שלו באזיקונים. הוא היה מלא בדם, אנחנו היינו מלאים בדם, ובהמשך, כשאחד המחבלים הגיע להוריד לו את האזיקונים עם קטר - הוא חתך לו את היד. רציתי פשוט לצרוח, וראיתי את המחבל מחייך תוך כדי שהוא עושה את זה".

"במשך 51 יום הייתי בטוחה שאני אמות כל הזמן. איימו עליי, הרעיבו אותי, לא קיבלתי מספיק מים, איבדתי 10 קילו ב-51 יום. הייתי מחביאה אוכל לקית'. אנחנו איבדנו משקל בזמן שהמחבלים העלו משקל. הם אכלו ולעסו מולנו, בזמן שהם לא נתנו לנו שום דבר לאכול".

אביבה סיפרה גם על נשים ונערות שחוו תקיפות קשות בשבי: "באחד הימים, אחת הצעירות יצאה מהמקלחת רועדת. היה אסור לי לחבק אותה, ובכל זאת חיבקתי. צעירה אחרת שנלקחה למקלחת והותקפה. הכריחו אותי לראות איך עינו את בעלי ומה שהם עשו לבנות. נאסר עליי לחבק, להגיש עזרה או לבכות".

היא הוסיפה: "הכריחו אותנו לשכב 16 שעות ונאסר עלינו לזוז. הגוף שלי כאב. רציתי למתוח את עצמי. רציתי לשבת. לא הרשו לי, איימו עליי שיהרגו אותי. באחד הלילות, הוצאתי את הרגל שלי מהשמיכה, מחבל של חמאס הגיע וצרח עליי שאסור לי לעשות את זה. רוב הזמן שהייתי בעזה סבלתי מכאבי בטן ושלשולים, בגלל שהם נתנו לנו לשתות מים מזוהמים".

מנכ"ל משרד המשפטים הדגיש בפני הוועדה את מחויבותה של ישראל לאמנה נגד עינויים, וקרא לחבריה להיצמד לעובדות ולמנוע הפצת תעמולה אנטישמית. לדבריו, "העדויות ששמענו כאן היום אינן רק סיפורים אישיים, הן כתב אישום מוסרי ומשפטי נגד שתיקת העולם. מדינת ישראל מחויבת באופן מלא לעקרונות האמנה למניעת עינויים ולהבטחת כבוד האדם באשר הוא, המחויבות הזו אינה יכולה להיות חד צדדית. שתיקת הקהילה הבינלאומית לנוכח עינויים, חטיפות והתעללות היא פגיעה בעצם רוח האמנה".