סערה בלבנון: הגיבה לדובר צה״ל בערבית - ופוטרה מעבודתה

בלבנון, שבה עצם אזכור שמה של ישראל נחשב חציית קו אדום, גם מילה אחת ברשת עלולה להפוך לעבירה. שתי פרשות שאירעו באותו סוף שבוע המחישו זאת היטב - ושתיהן קשורות לדובר צה"ל בערבית, סא"ל אביחי אדרעי.

הראשונה היא של סארה א-שיאח, עובדת באגודה הלבנונית למחקרים והדרכה, שכתבה בתגובה להודעת פינוי שפרסם של אדרעי בפייסבוק: "ובעלבכ - מתי?". התגובה גררה גל של תגובות זועמות, איומים ותלונות רשמיות. בעבודתה מיהרו להודיע על פיטוריה, בטענה ששיתפה פעולה עם "האויב הישראלי".

באותו סוף שבוע נעצר גם עאמר חסן, מרצה תימני באוניברסיטה מקומית, שנחשד בקשרים עם ישראל. לפי החקירה, הוא שוחח עם אדרעי ושלח לו הודעה ובה מידע על מתקנים של החות’ים בתימן. הרשויות הלבנוניות ראו בכך שיתוף פעולה עם ישראל, ובית הדין הצבאי בביירות גזר עליו עשר שנות מאסר עם עבודות שירות וגירוש מהמדינה. חסן טען כי פעל ממניעים אידאולוגיים בלבד, מתוך התנגדות לחות’ים, ולא ידע שהחוק הלבנוני חל גם על זרים.

בעדותו סיפר כי נמלט מתימן דרך מצרים, מרוקו ומלזיה, ויצר קשר עם גורמים זרים כדי "להעביר מידע על מוסדות שמממנים את הטרור החות’י". לדבריו, לא קיבל כל תמורה כספית, אך החוק בלבנון קובע שכל מגע עם ישראל נחשב לבגידה.

שארל ג’אבור, בכיר במפלגת "הכוחות הלבנוניים", הסביר את עוצמת הפחד שישראל מצליחה לייצר בלבנון דרך דמותו של אדרעי: "החשיבות של אביחי מפחידה אותם (את חיזבאללה). למשל, סלע א-רושה - אם אביחי היה בא ואומר: ‘אני נותן לכם אזהרה של חצי דקה’, 3,000 אנשים היו מתים מפחד. בזמן שלאביחי יש יראת כבוד, להם ולמדינה אין יראת כבוד. מה שמצער הוא שהאנשים האלו מפחדים מאביחי ולא מפחדים מאיתנו. ראש הממשלה צריך לשאול את עצמו - איך המדינה הופכת לאביחי? אם היא לא תהפוך לאביחי, יישאר מישהו שיאכל לה את הראשי".