עצוב: 92% מהפנסיונרים בישראל חיים מקצבאות בלבד

מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 עולה כי מרבית אזרחי ישראל בגיל הפרישה נשענים בעיקר על קצבאות כדי לממן את חייהם. על פי הנתונים, 92% מהגמלאים - נשים בנות 60 ומעלה וגברים בני 65 ומעלה שאינם מועסקים - מממנים את הוצאות המחיה שלהם באמצעות קצבאות מביטוח לאומי, דוגמת קצבת זקנה או נכות. שיעור הגברים כמעט זהה לזה של הנשים (93% לעומת 92%), וגם הפער בין יהודים לערבים כמעט שאינו קיים (92% לעומת 95%).

עם זאת, רק 55% מהנשאלים ציינו כי הם מממנים את חייהם באמצעות פנסיה, ובתחום זה ניכרים פערים מגדריים ואתניים משמעותיים. בקרב הגברים, 64% נהנים מקצבה פנסיונית, לעומת 49% בלבד מהנשים. בקרב היהודים שיעור מקבלי הפנסיה גבוה משמעותית מזה של הערבים - 59% לעומת 24%.

כשליש מהנשאלים (34%) נעזרים בתמיכה כלכלית מבני משפחה, לרוב מבן או בת זוג או מהילדים. בקרב הנשים הנתון גבוה יותר (37%) מאשר בקרב הגברים (28%), ובחלוקה למגזרים הפער חד במיוחד: 65% מהערבים מקבלים סיוע ממשפחתם, לעומת 28% בלבד מהיהודים.

23% מהנשאלים מממנים את הוצאות המחיה באמצעות חסכונות לא פנסיוניים, כמו קופות גמל או קרנות השתלמות. 13% נהנים מהכנסה מנכסים - למשל שכר דירה או דיבידנדים - ו-7.9% מציינים ירושה כמקור הכנסה. רק 5.2% מהמשיבים דיווחו על מימון באמצעות מכירת נכסים פיננסיים, כמו מניות או אגרות חוב.

הלמ"ס מצאה גם כי רמת ההשכלה משפיעה באופן ישיר על רמת הביטחון הכלכלי לאחר הפרישה. בעלי השכלה אקדמית מממנים את חייהם בעיקר באמצעות פנסיה וחיסכון, בעוד שאצל מי שאינם אקדמאים בולטת הסתמכות גבוהה יותר על תמיכה כלכלית מבני משפחה.

הסקר החברתי נערך מדי שנה מאז 2002, והוא בוחן את תנאי החיים של תושבי ישראל בתחומים מגוונים. בשנת 2024 התמקד הסקר באוריינות והכלה פיננסית, וכלל בין היתר שאלות על התנהלות כלכלית, חסכונות, אחריות פיננסית ובנקאות דיגיטלית. במסגרת הסקר רואיינו 6,907 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.3 מיליון תושבים בגילים אלו.