ויראלי: מנכ"ל חברת התעופה טס במחלקת התיירים - מה הסיבה?

מנכ"ל דלתא איירליינס, אד בסטיאן, עורר סקרנות כשהצהיר כי הוא טס לעיתים קרובות במחלקת תיירים - ולפעמים אף במושב הלא אטרקטיבי ליד השירותים. 

בסטיאן, שמשכורתו השנתית העומדת על עשרות מיליוני דולרים הופכת אותו לאחד המשתכרים הבכירים ביותר בענף התעופה, סיפר בריאיון למגזין "פורצ'ן" כי הוא מנצל את זמנו בטיסה למענה על מיילים ונוהג להיות מהנוסעים האחרונים שעולים למטוס. לדבריו, כשהוא מתקבל בפתאומיות על ידי נוסעים המזהים אותו ושואלים "מה אתה עושה פה?", הוא משיב בצחוק "זה בערך מה שהכרטיס שלי יכול היה להרשות לעצמו".

בשנת 2024 הרוויח בסטיאן 27 מיליון דולר, ומבחינת השכר הוא מדורג כיום במקום השני בין מנכ"לי חברות התעופה, אחרי סקוט קירבי מיונייטד איירליינס. תמונתו כנוסע "מן השורה" מעלה את השאלה: מדוע מנכ"לים בכירים, המרוויחים סכומים אסטרונומיים, "מנפנפים" בכך שהם בוחרים במושבים נוחים פחות?

התשובה, כפי שמבהירים מומחים, טמונה במהלך תדמיתי מחושב. מנכ"לי חברות תעופה אמריקאיות גדולות מקפידים להזכיר בכל הזדמנות שהם טסים במחלקת תיירים, במיוחד בטיסות פנים קצרות. זאת על אף שברור, שבטיסות בינלאומיות ארוכות הם בוחרים במחלקות היוקרתיות ביותר או במטוסים פרטיים.

יש לכך מספר סיבות אסטרטגיות: תדמית והזדהות - טיסה במחלקת תיירים יוצרת תחושת חיבור והזדהות עם עובדי החברה ועם מרבית הנוסעים, ומעבירה מסר של צניעות; הזמנות ברגע האחרון - לעיתים, מושבים במחלקה ראשונה או עסקית בטיסות פנים פשוט נתפסים, והם נאלצים להזמין בתיירים; הימנעות מכפילויות - מנכ"ל לא יעלה למחלקה ראשונה של חברת תעופה מתחרה, מכיוון שזה עלול ליצור מצב מביך ותדמיתי רע; תועלת כלכלית - לראות מנכ"ל במחלקת תיירים הוא רגע ויראלי עבור נוסעים קבועים. בנוסף, מנקודת מבט עסקית, עדיף שהמנכ"ל לא יתפוס מושב שדרוג יקר המיועד ללקוחות נאמנים, שמהם מגיעים חלק גדול מרווחי החברה.

אגב, בסטיאן אף נוהג לטוס עם חטיפים פשוטים כמו עוגיות ביסקוף וקולה זירו, ומשתדל לעלות אחרון למטוס - הכל כחלק מהמהלך שמציג את בכירי הענף כ"מקריבים" למען החברה והנוסעים.