מהם זוללי אנרגיה, ולמה חשוב לזהות אותם כדי להצליח?

בטור הקודם דיברנו על עוגני אנרגיה  כל אותם דברים שממלאים אותנו. כתבתי שזה באחריותנו, ושהם ההשקעה שאנחנו חייבות לעצמנו. 

היום אני רוצה לדבר על ההפך - על זוללי אנרגיה. כל אותם דברים שלוקחים מאיתנו כוח:

• מחשבות שחוזרות על עצמן
• שאלות מסוימות כמו: "איך אני אצליח? למה זה לא הולך לי כמו…?"
• אמונות מחלישות שאת מאמינה בהן לפעמים
• פעולות מסוימות ואפילו אנשים מסוימים שבחברתם את מרגישה פחות נעים.

כל אלו זוללים אנרגיה כי הם יוצרים מתח פנימי או חיצוני, גורמים לנו לעומס מחשבתי ,מביאים אותנו להיאבק בעצמנו או להיסחף לרגשות שליליים, במקום להרגיש רוגע ושלווה.

לנו, בעלות התשובה, יש זוללי אנרגיה מיוחדים. לעיתים מתוך רצון לאישור חיצוני מהסביבה על התנהלות או הישגים רוחניים, ולעיתים מחשבות על העבר הרוחני שלנו שחוזרות ומורידות מאיתנו כוח.

בתחילת דרכי בתשובה הייתי במדרשה לבנות בירושלים. בשבתות נהגנו להתארח אצל משפחות, לחוות ולהכיר וללמוד את ההנהגות של בית יהודי חוויתי שם רגעים מופלאים: ילדים שרים שירי שבת כאילו הם במקהלה הכי יפה שיש, שולחן שבת עם כלים מהודרים (לא חד פעמיים!), אבא אומר דברי תורה עמוקים שמזמינים לחשיבה, הכל היה כמו בספרים.

כיום, כאמא לילדים קטנים, אני חווה שבתות אחרת לגמרי: עייפות, רעש, שירי שבת שנקטעים בריבים קטנים, כוסות חד פעמי ודברי תורה שנקטעים אינספור פעמים, מיץ פטל שנשפך על בגדי השבת, צעצועים שפזורים בכל הבית, והילדים שמבקשים כבר קינוח עוד לפני שהסעודה הסתיימה. כל זה בזמן שאני מנסה לשמור על אווירת שבת רגועה וליהנות מהרגע.

לעיתים קרובות עולות לי מחשבות כמו: "איפה השולחן שבת ההוא מהמדרשה?" שמתי לב כי מיד אחרי המחשבות האלו אני מרגישה פחות מלאה באנרגיה.

אני מחכה שהילדים יסיימו לאכול, מסתכלת סביב הבית ורואה רק את הדברים הקטנים שלא מסתדרים כמו שרציתי, ומיד גם עולים רגשות האשמה: "איזו אמא אני? מה יש בי שלא מצליח לי כמו אצל כולם? איפה שירי השבת שחלמתי עליהם? והישיבה המסודרת סביב השולחן של כל הילדים?"

ופתאום הבנתי - עצם ההשוואה הזאת היא הזולל האנרגיה שלי. ההשוואה שלכאורה אמורה לתת השראה, לוקחת ממני את כל האוויר והרצון להמשיך עם מה שיש לי. היא לא מחזקת אותי, רק מרוקנת אותי מאנרגיה.

זוללי אנרגיה הם כל כך חמקמקים, כי הם לא תמיד גלויים לנו במיידי. הם מתחבאים במחשבות קטנות, בהשוואות יומיומיות או בהרגלים שגרתיים, ולעיתים אפילו מתחפשים ללימוד או להשראה, וכך לוקחים מאיתנו כוח בלי שנשים לב.

זה יכול להיראות כך:

• "אם רק הייתי עושה כך וכך…" - מחשבות על טעויות מהעבר או על מה שלא עשינו כמו שצריך.
• השוואה לדמות תורנית שאת מעריצה ורוצה להיות כמוה - הגבול דק מאוד בין השראה שמקדמת אותך לבין השוואה שמורידה אותך ומרוקנת את האנרגיה. ("איפה אני ואיפה היא?")
• שאלות של חוסר: "איך אני יכולה בכלל…?"
• הרגלים או פעולות שמחזירות אותך אחורה במקום להתקדם
• עיסוק יתר בכישלונות וטעויות.

למה כל כך חשוב לדעת מה זולל לנו אנרגיה? כי ברגע שאת מזהה את הזוללים את יכולה:

• לעצור ולבחור אם לתת להם להשפיע עלייך או לא
• לשים גבולות ולשמור על האנרגיה שלך
• למקד את הכוח שלך במה שממלא אותך ולא במה שמרוקן.

בכך את יוצרת חיים של שמחה, הנעה, צמיחה והתקדמות.

אני מזמינה אותך לשאול את עצמך: מה זולל ממך אנרגיה? איזו מחשבה, שאלה, פעולה או דפוס גורם לך להתרוקן, להרגיש חסרה, או להתרחק מהשמחה והחיות שבך?

לקבלת מדריך למציאת עוגני אנרגיה כתבי: malkahagit777@gmail.com

חגית מלכה מאמנת נשים במסע תשובה - להתחבר לעומק שבפנים