אוכלים את קליפת התפוח? מומחים מזהירים: זה הנזק שהיא עלולה לגרום

רובנו רגילים לנשנש תפוח עם הקליפה, מתוך מחשבה שבקליפה מסתתרים כל הוויטמינים ואכן, הקליפה מכילה סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון וחומרים המסייעים בהגנה על תאי הגוף.

למעשה, תפוח העץ הוא אחד הפירות הפופולריים והנצרכים ביותר בעולם. הוא מסמל בריאות, טוהר ופשטות, ומופיע במאות זנים, צבעים וטעמים. רבים רואים בו חטיף יומיומי מושלם בזכות ערכיו התזונתיים, טעמו הנעים והנגישות הגבוהה שלו. 

קליפת התפוח היא מקור עיקרי לנוגדי חמצון חשובים ובראשם קוורצטין, נוגד חמצון עוצמתי התורם להגנה על תאי הגוף מפני דלקות וחמצון.

בנוסף, הקליפה עשירה בסיבים תזונתיים התומכים בפעילות מערכת העיכול ובתחושת שובע ממושכת. עם זאת, מחקרים עדכניים שנערכו באוניברסיטאות בארצות הברית ופורסמו ב־Journal of Agricultural and Food Chemistry מצאו כי על פני הקליפה נמצאו לעיתים קרובות שאריות של חומרי הדברה, גם לאחר שטיפה יסודית במים.

החוקרים גילו כי חומרים אלה כוללים תרכובות אורגניות זרחניות  שנקשרו לעלייה בסיכון לבעיות נוירולוגיות, פגיעה במערכת ההורמונלית ופגיעה בפוריות אצל גברים.

בחלק מהמקרים, הריכוזים היו גבוהים פי כמה מהתקן המומלץ, במיוחד בתפוחים שיובאו מאזורים שבהם ריסוס כימי אינטנסיבי הוא הנורמה.

ממחקר שפורסם באוניברסיטת מסצ’וסטס ובחן 20 סוגי תפוחים שנמכרו ברשתות מזון בארצות הברית, נמצא כי שטיפה במים בלבד הסירה רק כ־20 אחוזים משאריות חומרי ההדברה. לעומת זאת, השרייה בתמיסה טבעית של מים וסודה לשתייה במשך רבע שעה, הסירה עד 80 אחוזים מהחומרים.

החוקרים המליצו לשטוף היטב כל תפוח לפני אכילה, ולשקול קילוף כאשר מקור הפרי אינו ידוע. ועם זאת, למרות הממצאים, מומחי תזונה מסכימים כי עדיף לא לוותר על הקליפה לחלוטין, משום שהיא מכילה רכיבים תזונתיים ייחודיים. ההמלצה היא לבחור בתפוחים אורגניים, לשטוף היטב עם מים וסודה לשתייה או חומץ טבעי, ולהימנע מאכילת תפוחים בעלי קליפה מבריקה מדי - שזהו סימן לשעווה תעשייתית שעלולה ללכוד בתוכה חומרים מזיקים.