כמה שניות לאחר שהחל הירי, היא שמעה אותה אומרת "שמע ישראל"

"אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא.

אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי,

וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי.

וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא.

כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ

ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי,

רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת.

בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים".

תקשיבו רגע למילים הגדולות האלו.

זו אחת הברכות בברכות השחר והיום, משום מה, היא תפסה לי את העין ונגעה בי בצורה עמוקה מאוד.

אני מרגישה ורואה שבכל יום מחדש אנחנו מקבלים מתנה, שלא תמיד אנחנו מבינים אותה ומודעים לה, של קימה בבוקר אחרי לילה שבו הנשמה שלנו עולה בחזרה אל מקור הנשמות ובבוקר השם מחזיר לנו אותה וזה נס שקורה בכל יום.

זה לא נגמר שם.

החיבור עם מקור הנשמות הוא יום יומי ונשאר איתנו במהלך היום.

הנשמה היא ניצוץ אלוקי שנשלחת בכל יום, לעולם הזה כדי לתקן, ללמוד ולאהוב, ולכן למרות הקשיים והטעויות, מהותה הפנימית של הנשמה בכל אחד מאיתנו נשארת תמיד טהורה.

לכל אחד מאיתנו יש אחריות.

אמירת הברכה בבוקר מזכירה לנו ומפנה את תשומת ליבנו לנשמה, לניצוץ האלוקי בתוכנו, ואת האחריות והשליחות שלנו בעולם. לשמור על טהרת הנשמה שקיבלנו במעשים, במחשבות ובדיבור.

זו קריאה יומית להתחדשות לחזור למקור הנשמה, להתחיל כל יום באמונה והפצת אור לעולם, דרך הניצוץ האלוקי שבנו.

בכל יום אנחנו חוזרים אל מקור הנשמות ולא רק בלילה.

בכל פעם שאנחנו עושים מעשה טוב בעולם הגשמי, הנשמה שלנו מאירה כאן בעולם הזה ובעולם הבא זה חזק פי כמה, מופץ אור גדול יותר.

הכוונה שלי היא שיש לנו יכולת להתחבר אל עולמות עליונים בכל רגע במהלך היום. הם קרובים אלינו יותר מאשר מה שאנחנו חושבים. הם קרובים מאוד! צריך רק לרצות להתחבר ולהפיץ אור וטוב, ובכל פעם שאנחנו מאירים פנים לאדם אחר, נוצר למעלה אור גדול ואנחנו מקרבים את ביאת המשיח.

"וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא".

אמא שלי קרובה מאוד אליי ואלינו. היא נעלמה פתאום, ולא דיברתי או ראיתי אותה כבר יותר מדי זמן וזה כואב, אבל אם עוזבים לרגע את הגשמיות של העולם הזה, מבינים שהיא קרובה והיא מדברת איתנו בהמון דרכים..

היא קרובה אלינו מאוד, "העתיד לבוא" יכול להיות קרוב מאוד אם רק נפעל ונפיץ מאור פנים בעולם הזה. זה קרוב יותר ממה שאנחנו חושבים.

מאז מה שקרה לאמא, יש בי דחף פנימי גדול מאוד להגיד לפני השינה "שמע ישראל". פשוט לא הצלחתי להירדם ולישון לפני שאמרתי את הפסוק. יכולתי לשכב במיטה ולהתעסק בראש במיליון דברים ודאגות, אבל נתקע לי בראש להגיד את הפסוק לפני שאני נרדמת.

עד עכשיו, חשבתי שזה פשוט כי אני מפחדת לישון ולגלות שמחר שום דבר לא השתנה, לקום בבוקר למציאות נוראית שאין לי יכולת להחזיר אותה אחורה כמו בטייפ.

ואחרי מה ששמעתי על אמא, דבר שאני עדיין מנסה לעכל בכלל… אני מבינה את העוצמה של הפסוק "שמַע יִשְׂרָאֵל, ה’ אֱלוֹקֵינוּ, ה’ אֶחָד"!

בשבוע שעבר, נחשפנו לרגעים האחרונים של אמא כאן בעולם הזה מתוך מה שסיפרה אישה שנפצעה בפיגוע, ודרכה שמענו על הרגעים האחרונים המטלטלים והקדושים של אמא. וכך סיפרה לנו אותה אישה יקרה: סיפרה לנו, למשפחה, שהיא עמדה במרחק של כ-3 מטרים מאמא לפני שהכל התחיל, וכשהיא שמעה את היריות הראשונות זו הייתה אמא. אמא נפלה על המדרכה, ושנייה אחרי אותה אישה חטפה כדור ונפצעה. זה היה עניין של שניות כל מה שקרה. אותה אישה שנפצעה זוכרת את עצמה פונה לה' ושואלת: "ריבונו של עולם, מה עליי לעשות עכשיו? הבאת אותי למצב כזה ואיני יכולה לזוז". באותו רגע ממש (זה כמה שניות לאחר שהחל הירי), היא שמעה את שריתה אומרת את כל הפסוק "שמע ישראל"…שמעה אותה בבירור אומרת בקול רגיל (לא בצעקה) "שמע ישראל".

כשהיא שמעה זאת היא הרגישה שקיבלה תשובה. דרך שריתה. והיא פנתה לה' במחשבה: "תודה שנתת לי תשובה לשאלתי מה לעשות עכשיו. עליי להגיד 'שמע ישראל'". וזה מה שהיא עשתה.

היא לא ראתה את שריתה, אבל שמעה. לאחר מכן לא נשמע יותר שום קול מכיוונה של אמא. מסתבר כי 'יצאה נשמתה באחד', ממש כמו רבי עקיבא. בניו של רבי עקיבא ממשיכים בדרכו. הוא היה קורא את שמע, ושריתה הייתה קוראה תהילים, ושניהם יצאה נשמתם באחד.

יחד עם הכאב הגדול, יש כאן ידיעה מרוממת ומסעירה כאחד. הידיעה כי אמא הקדושה הספיקה לומר "שמע ישראל". אין מעלה גדולה מזו, אין קידוש השם גדול מזה, ואין זיכוי עם ישראל גדול מזה.

ולאחר שזה שנחשף בפניי בשבוע שעבר, אני מבינה שזו אמא שמדברת איתי דרך סימנים, אומרת לי כמה חשוב להגיד את הפסוק, כמה הוא עוצמתי וקדוש, ושאני ההמשך שלה בעולם הזה, שהיא שולחת לי דחיפה בכל לילה להתחבר אליה, שהיא רוצה את החיבור איתי ושאני אתחבר לנשמה שלה ואל מקור הנשמות. לאמת.

לעילוי נשמת שרה מייטא בת ישראל ומלכה וולוך, ולחיזוק הרבים