"עדות לתקשורת רשמית בין שתי הממלכות": כתובת אשורית נדירה נחשפה בירושלים

שבר חרס זעיר ונדיר, שעליו כתובת בכתב יתדות בשפה האכדית מלפני כ-2,700 שנה, נחשף לאחרונה סמוך לכותל המערבי, בתחום הגן הארכיאולוגי ירושלים ע"ש דוידסון. מדובר בכתובת האשורית הראשונה מסוגה מתקופת בית ראשון שהתגלתה בירושלים.

את החרס גילו חוקרי רשות העתיקות בשיתוף עמותת עיר דוד והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, בניהולה של ד"ר איילה זילברשטיין. פענוח הכתובת נעשה בידי ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ וד"ר ענת כהן-וינברגר מרשות העתיקות, יחד עם ד"ר פיטר זילברג מאוניברסיטת בר-אילן. 

מוריה כהן, מעובדות "החוויה הארכיאולוגית" בעמק צורים, היא זו שהבחינה לראשונה בחרס: "הסתכלתי עליו מקרוב, וזה נראה לי כמו כתב יתדות... אחרי שהבנתי שזה באמת כתב יתדות - צרחתי מרוב התלהבות. המחשבה שאחרי 2,700 שנה, אני האדם הראשון שנוגע בחרס הזה בידיים שלי - זו מחשבה מרגשת מאוד. זה ממצא של פעם בחיים".

הממצא נמצא בעפר שנסחף מתעלת ניקוז מתקופת הבית השני, ככל הנראה ממפולת של מבנה מתקופת הבית הראשון. החוקרים ציינו כי קרבתו לאזור המקדש מעניקה לו משמעות מיוחדת להבנת ההתפתחות המדינית והעירונית של ירושלים באותה תקופה. 

הכתובת הנדירה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

לדברי ד"ר זילברשטיין, "הכתובת מספקת עדות ישירה להתכתבות רשמית בין האימפריה האשורית לבין ממלכת יהודה. היא מחזקת את הבנתנו לגבי דריסת הרגל האשורית בעיר ולגבי השפעתה על ההתנהלות המנהלית בירושלים".

על פי הניתוח, מדובר ככל הנראה בשבר של בולה מלכותית - טביעת חותם רשמית שנשאה תאריך יעד ("א' בחודש אב") והזכרת קצין מרכבה - ביטוי המלמד על נושא תפקיד בכיר בחצר המלוכה האשורית. ד"ר זילברג וד"ר ווקוסבוביץ הסבירו כי "בולות מסוג זה שימשו למשלוחים רשמיים ונבדלות במאפייניהן מהחותמות המקומיות של ממלכת יהודה".

למרות שאין אזכור לשמו של מלך יהודה, הממצאים מתיישבים עם תקופות שלטונם של חזקיהו, מנשה או יאשיהו. לפי החוקרים, ייתכן שהכתובת מעידה על עיכוב בתשלום מס או על מרד מיסים כדוגמת זה המוזכר במקרא: "וימרוד במלך אשור, ולא עבדו" (מלכים ב', י"ח, ז').

בדיקות מעבדה פטרוגרפיות קבעו כי החרס יוצר באחד המרכזים האשוריים - נינווה, אשור או נמרוד, ולא בירושלים. "הרכב המינרלים של הבולה תואם את אזור אגן החידקל, ושונה מהחומרים המקומיים בירושלים", הסבירה ד"ר כהן-וינברגר.

לדברי החוקרים, "מדובר בשבר קטן בעל משמעות רבה. זהו פתח להבנה עמוקה יותר של הקשרים המדיניים בין יהודה לאשור, והוא עדות ראשונה מסוגה לתקשורת רשמית, ואולי אף מתוחה, שהתנהלה בין שתי הממלכות".

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, סיכם: "הכתובת האשורית מתקופת בית ראשון שנחשפה בליבה של ירושלים, היא עדות מרגשת ומרשימה ביותר למעמדה של העיר כבירת ממלכת יהודה לפני כ-2,700 שנה. תגלית נדירה זו שבה וממחישה את שורשינו העמוקים בירושלים - המהווה את המרכז הרוחני והלאומי של העם היהודי מזה אלפי שנים".