סדר חיצוני שמרפא מבפנים: איך לסדר את הבית גם כשהראש שלכם מבולגן?

זה לא סוד שסדר חיצוני משפיע המון על סדר פנימי במחשבות וברגשות, אולם לכולנו יש ימים כאלה שבהם אנחנו מסתכלים סביב ולא מצליחים להבין ממה מתחילים. 

הבית כל כך מבולגן באותם רגעים: כוסות חצי מלאות בכל מקום, שולחן עמוס במחברות וספרים, בגדים שזרוקים בכל החדרים, צעצועים של הילדים ו... אוף. איפה הגמדים הקטנים מאגדות הילדים שיעשו פה קצת סדר במהלך הלילה?

באותם רגעים אי אפשר לדעת את מה דחוף יותר לסדר - את הבית או את המחשבות.  

זה הרגע שבו צריך לעצור לא כדי לברוח מהמטלות שיש לעשות, אלא כדי להבין שברגע זה יש דיאלוג נסתר בין הבית והנפש שלכם, שמדברים זה עם זו. הבלאגן הוא לא ראי הכל, ואסור לו להכתיב את הקצב בחיינו - אבל ממה מתחילים? קודם כל מלהבין שהוא לא אויב. בלאגן יש בכל בית שיש בו חיים ותנועה עמוסה. הבלאגן בא להגיד לנו שיש עייפות, שיש נפש שזקוקה שנקשיב לה ונמלא אותה בדברים אחרים לפני שאנחנו מבקשים ממנה לגשת ולסדר. כי תעשו חשבון פשוט לרגע - מה קורה לכם כשאתם חוזרים משיעור תורה מרומם או מאירוע מקפיץ, אפילו אם זה בשעת לילה מאוחרת? אם הנפש שמחה, אתם לא מסוגלים לישון. אתם לא מרגישים עייפות, גם אם אתם עייפים.

זו בדיוק התחושה שצריכה להיות לכם רגע לפני שאתם ניגשים למלאכת הסדר.  כי סדר הוא לא רק אסתטיקה אלא מצב נפשי. כשאנחנו מסדרים מדף, אנחנו בעצם מסדרים מחשבה. כשאנחנו מנקים שולחן, אנחנו מפנים מקום לרעיונות חדשים. וכשאנחנו פורשים מצעים נקיים, אנחנו מזמינים שלווה ללב שלנו. אז מהם שלושת השלבים לריפוי דרך הסדר החיצוני (כן, יש דבר כזה)? מה אומרים לעצמנו רגע לפני שמתחילים לסדר? קבלו:

שלושה שלבים לריפוי דרך הסדר:

1. להתחיל בקטן

אל תנסו להפוך את כל הבית ביום אחד, רק בגלל שהוא צריך את זה. אולי עברתם לאחרונה דירה והארגזים עדיין תוספים את כל חללי הבית, או שאולי אתם בלגניסטים מטבעכם. צריך לדעת שבכל יום מסדרים פינה אחרת, כי הכלל של 'תפסת מרובה - לא תפסת' עובד כאן חזק. תבחרו בכל יום פינה אחרת ותנקו, וכשתראו שהמקום הזה כבר מסודר, המוח שלכם ישדר לכם שיש לכם כבר שליטה, ואז תוכלו להמשיך בסדר של הבית כולו, בשיטה של 'כל יום קצת'. 

2. להוציא כדי להכניס

לא רק חפצים. גם מחשבות. לפעמים צריך לשחרר חפצים או מחשבות שמזכירים תקופות ישנות, כדי לאפשר לתקופה חדשה להתחיל. זו לא סתם השלכה לפח האשפה, זה טיהור מבפנים. 

3. ליצור יופי פשוט

לצד הסדר הנצרך, חשוב שיהיה גם יופי. נר קטן, פרח בכוס זכוכית, ריח של ניקיון, ואפילו אבן קטנה שהילד הביא מהגן - כל אלו יכולים להזכיר שהבית הוא לא רק אוסף משימות יומיומיות, הוא מקום שיש בו חיים וזרימה שמחה, ששמה לב לפרטים, שמעניקה חיות לדברים שעוברים דרכה. תזכרי שכשיש את שני אלו, סדר ויופי, מתפנה בך מקום לנשימה יותר מוסדרת, יותר מתוקנת. כשהבית נקי, יש לך כוח להתפלל, להתפנות לעבודה הרוחנית שלך ולראות בסדר לא עונש, אלא הזדמנות להתחדש ולעשות חסד עם עצמך ועם בני ביתך.