כמה ג'יגה בייט מכיל המוח שלנו? 5 נקודות למחשבה

1. מי התקין לנו ג'יגה בייט זיכרון במוח?

האם אי פעם עצרתם לחשוב איך אנחנו זוכרים כל כך הרבה דברים? איך אנחנו זוכרים שם של חבר, את הדרך לבית הספר, את הרגעים החשובים בחיים? הזיכרון שלנו הוא כמו ספר ענק שמאחסן בתוכו אינספור פרטים, והוא עובד בצורה חכמה ומדויקת כל כך, עד שאנחנו לא תמיד שמים לב אליו.

המוח שלנו יודע לקחת כל דבר שאנחנו חווים, לשמור אותו במקום המתאים ולהחזיר אותו ברגע שנזדקק לו. לדוגמה, כשאנחנו רואים תמונה ישנה או פוגשים חבר מהעבר, המוח שולף את כל הזיכרונות הקשורים לאותו רגע או לאותו אדם, כאילו הוא "פותח את הדלת" של הזיכרון שנמצא שם כל הזמן. אבל איך הוא יודע לאחסן את כל זה? איך הוא יודע להפריד בין דברים חשובים לדברים שעדיף לשכוח? איך המידע הזה נשמר בצורה כזו במשך שנים רבות בצורה כל כך מדויקת?

2. חכמת השומן

כל אחד יודע שאם מערבבים שמן עם נוזלים אחרים, כמו מים, השמן לא מתערבב, ונשאר מופרד. קשה לחבר את השמן עם המים, כי הוא לא מתמוסס בהם. אז איך זה יכול להיות שלגוף שלנו יש היכולת להתמודד עם שומנים, ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מהתהליכים הפיזיולוגיים? איך השמן, שנראה שאין לו קשר עם נוזלים אחרים, מצליח להתפרק ולהתערבב בגוף בצורה כזו שהוא מנוצל ביעילות על ידי האורגניזם? איך הגוף שלנו מצליח להעביר שומנים ליעדים הנכונים, כמו תאי שומן ואיברים חיוניים, ואפילו לנצל אותם כמקור אנרגיה?

כאשר השומן נכנס למעי, המרה (נוזל שנעשה בכבד) מפרקת את השומן לחלקים קטנים מאוד. החלקיקים האלה נקראים מיצלות (Micelle) – אלה בעצם כדוריות קטנות שמכילות שומן, והן עטופות בחומרים שמסייעים להן להתמוסס עם הנוזלים בגוף. בזכות המיצלות, השומן יכול להתפזר בצורה טובה יותר בתוך הגוף. אחרי זה, יש אנזימים בשם ליפאזות (Lipase), חומרים מיוחדים בגוף שבאים ומפרקים את השומן לחלקים קטנים עוד יותר, שנקראים חומצות שומן וגליצרול, והם נספגים בדם ומשתמשים בהם כאנרגיה, או נאגרים בגוף. כך, על אף שהשמן לא מתמוסס במים, הגוף מצליח לפרקו ולהשתמש בו.

הפירוק המורכב והמדויק של השומנים בגוף, שבו כל רכיב פועל בתיאום מושלם – מהמרה שמפזרת את השומן ועד האנזימים שמפרקים אותו – מעיד על מערכת משולבת ומעוצבת להפליא. כל שלב בתהליך דורש תכנון מדויק, איזון מושלם ויכולת להתמודד עם חומרים מנוגדים. בלתי אפשרי להאמין שזה יכול לקרות במקרה.

3. איך הגוף שלנו מפיק אנרגיה מהאוכל?

חילוף חומרים או מטבוליזם הם כמו מכונה קטנה בתוך הגוף שלנו, שעוזרת לנו להפוך את האוכל שאנחנו אוכלים לאנרגיה הדרושה לתפקוד תקין של גופנו. איך זה עובד?

כשאתה אוכל, האוכל נכנס לבטן שלך. הגוף שלך מפרק את האוכל לחלקים קטנים, כמו פחמימות, שומנים וחלבונים. החלקים הקטנים האלה הופכים לאנרגיה, שזה מה שנותן לך כוח לשחק, לרוץ וללמוד. כל מה שהגוף לא צריך, כמו חלקים שלא השתמשו בהם, יוצא החוצה כפסולת.

כל שלב בתהליך מתואם עם שלבים אחרים, והיכולת של הגוף לעבד מזון ולהמיר אותו לאנרגיה היא פלא בפני עצמו. כאשר אנו בוחנים את האופן שבו הגוף שלנו מתפקד, אפשר לראות כיצד כל חלק בו פועל בהרמוניה כדי לתמוך בחיים.

חילוף החומרים משתנה ומתאים את עצמו בהתאם לצרכים של הגוף. לדוגמה, כאשר אנחנו מתאמנים או מאמצים את גופנו, הגוף מגביר את קצב חילוף החומרים כדי לספק יותר אנרגיה לשרירים. כמו כן, במצבים של מחסור במזון, הגוף יודע להאיץ את תהליך פירוק השומנים כדי להשיג אנרגיה ממקורות אחרים.

חילוף החומרים מחולל אנרגיה ושומר על איזון פנימי (הומיאוסטזיס), כולל ויסות חום הגוף, רמות סוכר, שומנים, מים וחומציות. הוא גם מספק חומרים חיוניים לבניית ותחזוק תאים, כך שהגוף יפעל בצורה בריאה. שינוי במאזן יכול להוביל למחלה או חוסר יציבות.

הבריאה מספקת מגוון רחב של מזונות שמספקים את כל הנדרשים לחיים: פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. זהו ביטוי לדאגה ולתכנון של הבורא, שמציע לנו את מה שאנחנו זקוקים לו כדי לחיות ולהרגיש טוב.

4. "גוף מתוכנת"

בואו נעשה ניסוי: נניח קערה ונשים בה מגוון מרכיבים – לחם, ירקות, תפוחי אדמה, אפונה, דגים, אורז, חתיכות עוף, ונערבב אותם עם מים, מיץ, תה וקולה. המשימה היא לקחת את העיסה המעורבבת הזו ולהפריד ממנה את כל הוויטמינים, כמו ויטמין A וויטמין ,D והמינרלים, כמו ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ – החיוניים לתפקוד הגוף, ולהשליך לאשפה את הפסולת המזיקה.

אם היינו צריכים לבצע את המשימה הזו בידיים, זה היה תהליך מסובך ובלתי אפשרי. איך היינו בכלל מפרידים? איך נזהה מה זה ויטמין ומה זה מינרל? איך נבחין בין הפסולת שמזיקה לבין מה שצריך להישאר? אבל הגוף שלנו יודע להפריד בדיוק את מה שצריך, להפיק את הטוב מכל המרכיבים ולהתמודד עם הפסולת בדרך היעילה ביותר.

כל המרכיבים האלו יכולים להגיע לגופנו בארוחה אחת, ומרגע שהן נכנסות לגוף, הוא "יודע" בדיוק מה לעשות. הגוף שלנו, בכישרון מופלא, מזהה את כל הרכיבים, ממיין אותם, שולח כל דבר למקום הנכון ומפנה את מה שצריך לצאת החוצה. כל זה קורה באופן טבעי, אוטומטי, בצורה כה חכמה ומדויקת – מבלי שנצטרך להתערב או לחשוב על כך בכלל.

5. הלב פועם תודה

אני מכיר אדם שתרם כליה לאדם זר. הוא מספר עד כמה אותו אדם לא מפסיק להודות לו – יום אחר יום, שיחה אחר שיחה, מילים של הערכה, הערצה והכרת תודה. גם אשתו וילדיו מצטרפים להודיה הזאת, כאילו קיבלו את חייהם בחזרה.

וזה גורם לי לשאול את עצמי: כמה פעמים אני עצרתי להודות לבורא עולם על כליה תקינה? על כך שאינני נזקק לדיאליזה? על הלב שפועם בלי הפסקה, העיניים שרואות, האוזניים ששומעות, והרגליים שמובילות אותי ממקום למקום?

אנחנו חיים בתוך שפע של מתנות, ולעיתים שוכחים לעצור ולהעריך את בורא עולם. כל פעולה פשוטה בגוף – נשימה, צעד, פעימה – היא נס. כל יום הוא מתנה.

בורא עולם, אני מודה לך על הבריאות, על הכוחות, על כל איבר ואיבר שפועל בהרמוניה. תודה על כל נשימה, כל צעד, כל רגע של חיים.