הסברתי 10 קרונות, לא נורא שחסר הסבר לקטר אחד קטן...

הנה בדיחה מעניינת: כשהבריטים כבשו את אפריקה, הם התקינו בה מסילות ורכבות. בני שבט אפריקאי התבוננו מרחוק על טכנולוגיה פלאית זו, ולא הבינו כיצד ייתכן שקרונות נוסעים מעצמם ללא סוס שמושך אותם. הם קראו לראש השבט שיברר כיצד נעשה ה"קסם", והלה הלך לחקור בדבר. לאחר מכן הסביר לבני השבט: "הכול פשוט מאוד. אתם רואים את הקרון האחרון בשרשרת? שימו לב שהוא מחובר במוטות לקרון שלפניו, והוא שמושך אותו".

"ומי מושך את הקרון שלפניו?", שאלו כולם. השיב ראש השבט: "הקרון שלפניו". וזה שלפניו? גם כן הקרון שלפניו.

כך עברו מקרון אל קרון, עשרה קרונות, עד שהגיעו אל הקטר שמושך את כולם: "ומה מניע את הקטר?".

"איני יודע", הודה ראש השבט.

"אינך יודע?", צעקו בני השבט, "אבל בזה תלוי כל העניין!".

"שטויות, זה לא כלום", דחה את טענתם, "הרי ראיתם שהסברתי יפה מאוד עשרה קרונות, אז אין לנו הסבר לקטר אחד קטן, לא נורא...".

ראש השבט לא הבין שהקטר הוא שמסביר את כל הרכבת.

כשלומדים על ההוכחות המדעיות לבריאת היקום, המסקנה הברורה ביותר הוא שיש בורא ליקום. אולם ישנם אנשים שלא רוצים להסיק את המסקנה המתבקשת מן העובדות, ובמקום זאת משערים תיאוריות דמיוניות על אירועים חומריים שקדמו ליקום שלנו, כמו לדוגמה – יקום קודם. שגיאתם דומה למי שמסביר קרון על ידי קרון אחר שלפניו, ואינו מבחין שהשאלה החשובה באמת היא מהו הקטר: לדוגמה, אם היו קיימים יקומים קודמים, גם הם היו מחייבים בורא שיברא אותם, אשר יקבע את גבולותיהם החומריים. כל סיבה שהיא קטנה מאלוקים – תהיה תלויה במרחב ובזמן, ולכן תדרוש מגביל שקדם לה, וקבע את גבולותיה החומריים. לכן, בסופה של כל שרשרת נבראים, נהיה חייבים להגיע אל אותה סיבה ראשונית, רוחנית, יחידה, אינסופית ונצחית, שהיא האלוקים. זהו אפוא הקטר האפשרי היחיד לשרשרת – אלוקים שנמצא מעבר לגבולות המרחב והזמן.

זו, כנראה, ההוכחה השכלית הגדולה ביותר למציאותו של אלוקים, כי היא נובעת מן ההבנה השורשית ביותר שכל הדברים חייבים להתקיים מכוחה של סיבה ראשונית, שאינה מוגבלת לאף גורם אחר שניתן להעלות על הדעת. כיוון שסיבה זו אינה מוגבלת, הרי שמדובר בסיבה אינסופית ונצחית, בעלת כוח וחוכמה אינסופיים. כך אנו מגיעים למסקנה פשוטה על מציאותו התמידית של האלוקים.

סיכם זאת הרמב"ם בלשונו היפה: "יסוד היסודות ועמוד החוכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו... לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם... הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו" (הלכות יסודי התורה, פרק א').