אור החיים הקדוש: חיזוק קצר בעבודת ה' מתוך פרשת ואתחנן

"וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (דברים, ג', כ"ג).

בפסוק זה אור החיים הקדוש מסביר שמשה כיוון לקיים ארבעה תנאים חיוניים לקבלת תפילה, וכל מילה בפסוק מרמזת על תנאי אחר.

התנאי הראשון – "ואתחנן": המתפלל צריך להתפלל כעני הדופק על הפתח, בדרך ענווה ותחנונים, כפי שנאמר "תחנונים ידבר רש".

התנאי השני – "אל ה'": לבקש ממקור הרחמים עצמו, כפי שעשה משה שפנה בתפילתו ישירות לקב"ה.

התנאי השלישי –"בעת ההיא": זמן התפילה, שהיא צריכה להיות בעת רצון מיוחדת, ומי יותר ממשה מתי העת המתאימה לתפילה.

התנאי הרביעי – "לאמר": התפילה צריכה להיות מפורשת וברורה, שלא תסבול פירוש בלתי הגון או דו-משמעי. לכן אמר משה "לאמר" - כדי לפרש ולהבהיר בדיוק מה הוא מבקש, שלא יהיה מקום לחוסר בהירות.

משה רבינו, המתפלל הגדול בעולם, דאג לקיים את כל התנאים הדרושים לתפילה מקובלת, ולכן פתח את תפילתו במילים שמכילות את כל ארבעת התנאים הללו כדי להבטיח שתפילתו תתקבל בשמים.

תפילה בכוונה: מיטב הסרטונים שיתנו לכם חשק להשקיע

כה דברי אור החיים הקדוש:

"עוד נתכוון לדייק ד' תנאים הצריכין לקבלת תפלה:

אחד שיתפלל כעני הדופק על הפתח כדרך אומרו (משלי, יח) תחנונים ידבר רש.

ב' שיבקש ממקור הרחמים.

 ג' זמן התפלה כדרך אומרו (תהלים, סט) ואני תפלתי לך ה' עת רצון.

ד' שתהיה תפלתו מפורשת ולא תהיה סובלת פירוש בלתי הגון, וכמעשה שהובא במדרש (אסתר ר' פ"ז כ"ד) בההוא גוי וישראל וכו' וילדה בהמתו של גוי ואנס ישראל להרכיבו על כתפו וכו' ע"כ.

והוא מה שנתכוון משה במאמרו כאן ואתחנן ל' תחנונים זה כנגד תנאי א', אל ה' שבקש ממקור הרחמים זה כנגד תנאי ב', בעת ההיא פירוש בעת הידועה לקבלת תפלה שהיא עת רצון כי מי יודע עת הרצון כמשה.

ואפשר שזה היה בעת אשר אמר לו ה' החל רש ארץ סיחון ועוג, וזה מכוון לדברי רבותינו ז"ל שאמרו לאחר שכבש ארץ סיחון ועוג וכו' זה כנגד תנאי ג'.

לאמר פירוש פירש אמריו כמצטרך שלא יסבלו דבריו דבר בלתי הגון זה כנגד תנאי ד'.

ולדברי רבותינו ז"ל שאמרו בעת ההיא כשראה מלחמת סיחון ועוג, טעם אומרו לאמר, נמשכת עם אתה החילות, וכבר כתבתי בכמה מקומות כי כשאינו אומר הדיבור בלשון עצמו שאמרו אלא כולל המכוון בלשון אחר הוא אומר לאמר פירוש כונת המאמר היא זאת, כמו כן במה שלפנינו אמר לאמר להעירך על זה, ויש מרבותינו ז"ל שאמרו (ילקוט) בעת ההיא כשאמר לו (במדבר כ', י"ב) לא תביאו את הקהל וגו', ויש שאמרו (רבה) כשאמר לו (במדבר כ"ז, י"ח) קח את יהושע וגו', ואפשר שבכל העתים התפלל ועל כל עת מהם הוא אומר בעת ההיא, ואלו ואלו דברי אלהים חיים".