מהבית העשיר ללימוד התורה: מי היה רבי שלום שכנא?

בבית האבן המפואר שברחוב הראשי של העיר רובשוב, שעמד מתנשא בגאון בין בתי העיר הנוצרית, נולד בן זכר למשפחת יאשקא – אחת המשפחות היהודיות העשירות והמיוחסות במזרח פולין. הבית – היחיד מבין בתי היהודים בעיר שהותר לו להיבנות באבני גזית ובצורת אחוזה מלכותית – היה מלא אור, ומחלונותיו נשקפו סמטאותיה הסואנות של העיר.

ביום הברית התמלא הבית בהמולה. ממרחקים באו נכבדי ישראל – תלמידי חכמים, רבנים ודיינים – אך גם שרים נוצרים ובני אצולה מקומית, אשר הוזמנו כאות לכבוד שרחש המלך למשפחת היילוד. התינוק נקרא שכנא, על שם סבו המפורסם – ר' שכנא מלבוב, סוחר מהולל שידע את דרכי השווקים של איטליה וקרים ככף ידו, וששימש שנים רבות כסוכן המלכות בלבוב ובגרודק.

ר' שכנא הזקן לא היה רק סוחר, אלא גם חדשן. יחד עם אשתו דינה ובנם יוסף, ייסד מוסד נדיר – בנק יהודי להשקעות ולפיקדונות. מוסד זה נהפך למשען כלכלי לרבים מיהודי הסביבה, ששמו בו את חסכונותיהם ונדוניות בנותיהם. ר' שכנא, ברוחב לבו ובאמון שרכשו לו, הלווה למלך הצעיר ולדיסלב ורנצ'יק סכום עתק של חמש מאות מארק למימון מלחמה נגד הטורקים – מלחמה שממנה המלך לא שב. אף-על-פי-כן, קשריו של הסוחר עם שרי הממלכה ועם הארכיבישוף של לבוב נמשכו עוד שנים רבות.

מבין שלושת בניו של ר' שכנא, הבולט שבהם היה ר' יוסף – יאשקא – אביו של התינוק. ר' יוסף התעלה אף על אביו, והיה לבנקאי המלכותי של קאזימיש יגלנשטיק, המלך החכם. בתקופת המלך אלכסנדר אף נחשב לאיש העשיר במזרח פולין. הוא חכר את המכסים בערים רבות, ואף את מסי העיר לבוב כולה. מעמדו היה כה רם, עד שהוענקו לו זכויות מיוחדות: רק המלך רשאי היה לדונו, והוא שפט את אנשיו לפי ראות עיניו.

ואולם לא לעד יחזיק הנס. באחת השנים פשטו פורעים נוצרים על רכושו וכמעט כילוהו. אך המלך שעמד לצידו העניק לו פיצוי נכבד, והוא קם ושב לאיתנו. כשעלה לשלטון המלך החדש – זיגמונד הראשון – ונאבק בקשיים כלכליים, הצליחו יריביו של ר' יוסף בקרב השרים והכמרים לשכנעו לשים קץ לפריבילגיות של הבנקאי היהודי, לבטל את זכויותיו ולגזול חלק מרכושו – וכך עשה, לא מעט כדי להפטר מן החובות הכבדים שחב לו, ובראשם חוב של שבע מאות ותשעים מארק.

אף על פי כן נותר ר' יוסף עשיר ונכבד. הוא רכש לו אחוזה מפוארת בלב לובלין – כיאה לגדול השרים – ושם השתקע עם אשתו גולדה ובניו הצעירים. אך ימי השלווה לא ארכו: מחלה אנושה פקדה אותו, וכשהבין כי קצו קרב, הלך אל רב העיר וערך את צוואתו. הוא מינה את אשתו גולדה ליורשת יחידה, והטיל עליה את השליחות לחנך את ילדיהם – פסח, שכנא ובתם – "עד אשר יגדלו וימצאו חן בעיני אלוהים ואדם".

מותו הכה גלים. גולדה נותרה לבדה מול עולם עוין – שרים שהיו חייבים כספים החלו להציקה, רודפים אחריה בדרישות ובניסיונות נישול. אך היא לא היססה: נסעה לקראקא, עמדה בגאון בפני המלך זיגמונד הראשון, ותבעה את זכויותיה. המלך נעתר, ופקודה מלכותית יצאה להגנת האישה האלמנה, שמעמדה וחריצותה לא נפלו ממעמד בעלה.

שנים עברו. גולדה חינכה את ילדיה במסירות ובאצילות, עד שגדלו והיו לאנשים עצמאים ומוכשרים. כשנפטרה – כבר היו שלושתם אנשים גדולים: בתה נישאה לבית נכבד, בנה פסח המשיך את עסקי אביו וניהל אותם מן הבית הגדול בלובלין, ואילו שכנא הצעיר, הילד מהברית ההיא, בחר בדרך אחרת. הוא עזב את דרך העושר והמסחר, והקדיש עצמו לתורה ולחכמה.

כך צמח הרך הנולד ההוא – רבי שלום שכנא מלובלין – מתוך בית של עושר, אך בחר לגדול בתורה, עד שנהפך לגדול הדור ורבה של כל יהדות פולין ורבניה.