מתי אדם מתחיל לשיר? ועוד דברים שלא ידעתם על פרשת דברים

מה ההבדל בין ארבעת החומשים לחומש דברים?

שאת ארבעת החומשים הראשונים בני ישראל היו שומעים מפי ה' דרך גרונו של משה רבנו, אך את חומש דברים הם היו שומעים כפי ששמעו את דברי שאר הנביאים שאחרי משה (פנינים משולחן הגר"א, כך ענה למגיד מדובנא).

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (א', א'). מניין לנו שאם אדם מקיים את כל המצוות הוא אינו זקוק לתוכחה?

אם תיקח את האות ב' מהמילה דברים ותספור 613 אותיות תגיע לאות ר' עוד 613 כ', עוד 613 תגיע לה' כך שיוצאת המילה: ברכה. כדי לרמוז שמי שמקיים את כל התרי"ג מצוות - זוכה לברכה ("אוצרות יוסף" עמוד י"ח).

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ..." (א', א'). מה קרה 3 ימים לפני שמשה אמר את הדברים הללו?

אהרון אחיו נפטר (מדרש יהונתן).

"ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (א', י"א). מדוע משה אמר "יֹסֵף עֲלֵיכֶם" ולא "יֹסֵף אתכם"?

כיון שכוונתו היתה שיוסף עליכם משאר האומות אלף פעמים, כי היה חפצו להוסיף גרים.

והאם הם יהיו שווים לגמרי?

לא, במילים: "וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם" רמז שאתם תהיו ברוכים יותר מכולם שהרי ה' הבטיח לכם (שמות י"ט, ה'): "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" ("כתב סופר" על התורה).,

"ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (א', י"א). מדוע כתוב "אֶלֶף פְּעָמִים" ולא 'אלף פעם'?

משום שאין כוונת משה להכפיל אותם פעם אחת באלף, אלא כוונתו להכפילם ב-2 ואחר כך ב- 3 וכך אלף פעמים וזה כבר מספר גדול הרבה יותר ("בינה לעיתים", הובאו דבריו ב'אוצר הפלאות' עמוד י"ז).

"זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹקֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר: וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו..." (ב', ז' – ח'). מה הקשר בין שני הפסוקים?

בא הכתוב לרמוז לנו – מתי תזכה שלא יחסר לך דבר?

כשתתרחק מאנשים רעים שעושים עצמם כמו אחים שלך ("פרח שושן", הובאו דבריו ב"אוצר הפלאות").

"וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב" (ב', ח'). מדוע קרא לבני עשיו "אַחֵינוּ"? הרי הם לא הסכימו שישראל יעברו בארצם?

כיון שהם לפחות מכרו לישראל אוכל ומים בכסף ובכך נהגו באחווה ("אם לבינה" של רבנו היעב"ץ זצ"ל).

"וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם: קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה" (ב', כ"ג – כ"ד).מדוע נקרא שמם "עַוִּים"?

לפי שכל מי שרואה אותם אחזתו עוית ופחד.

מדוע נקרא שמם "כַּפְתֹּרִים"?

משום שהיו ננסים, וילדיהם ננסים מהם.

וכיצד הם קשורים ליציאת למלחמה בסיחון?

סיחון היה מבהיל את העולם בגודלו וגבורתו, ובדרך הטבע היה לישראל פחד ממנו, לכן הפסוק כתב שהעוים (שהם גיבורים גדולים) הושמדו על ידי כפתורים (שהם ננסיים מאוד), וכך התפרסם בעולם שלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה (קהלת ט', י"א), אלא הכל מאת ה', ולכן אל תפחדו ואני אתן לכם לנצח את סיחון (החיד"א ב"פני דוד" אות י').

"הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ" (ב', כ"ה). מה היה מיוחד באותו היום?

משה העמיד את השמש כמו שעשה יהושע, וזה היה בזמן מלחמת עמלק (מדרש פתרון תורה לרב האי גאון בהוצאת "זכרון אהרן" עמוד תקנ"א).

"כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד" (ג', ה'). עד כמה החומה היתה גבוהה?

עד כדי כך שהחמה לא היתה זורחת פנימה!

היכן הדבר רמוז?

באותיות האחרונות של המילים: "גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ", שאם תקרא מהסוף להתחלה יוצאת המילה: חמה (פירוש הרוקח על התורה).

"וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה" (ג', י"ז). מדוע בדרך כלל אדם מתחיל לשיר דווקא לאחר שהוא שותה ולא לאחר שהוא אוכל?

מחמת שישראל אמרו שירה (במדבר כ"א, י"ז) על באר מרים (והרי באר מרים נמצאת בים הכנרת – הרמ"א באורח חיים סימן רצ"ט סעיף י'), ולא על המן (ספר המידות ערך אכילה חלק שני אות ט"ו).

מתוך הספר "מֵעֵבֶר לָמְפוּרְסַם" על חומש דברים – חידושים מיוחדים שאינם מפורסמים, מדברי רבותינו וחכמינו הקדושים, על פרשיות השבוע ועל הלכות מעשיות, בהסכמת גדולי ישראל. לרכישת הספר, לחצו כאן.