גוף ונפש
לפעמים חייבים להרוס כדי לבנות: למה חורבן הוא הזדמנות נהדרת לשינוי?
ימי בין המצרים מזכירים לנו שמאחורי כל חורבן יש גם הזדמנות. הזדמנות להבין מה לא עבד, להיפרד מדברים שכבר לא משרתים אותנו, ולבנות מתוך כאב משהו חזק ועמוק יותר. איך עושים את זה נכון?
- שירה פריאנט
- פורסם כ' תמוז התשפ"ה
יש תקופות בחיים שבהן נדמה שהכול מתפרק: עבודה שהסתיימה, שידוך שלא צלח, בריאות שמתערערת או משבר אמוני שמטלטל את הנפש. אלו רגעים שבהם קשה לראות קדימה.
אבל דווקא בימים כאלה, ימי בין המצרים, שבהם אנו זוכרים את חורבן ירושלים ובית המקדש, אפשר להיזכר באחת האמיתות העמוקות של החיים: חורבן הוא לא רק סוף - הוא גם התחלה.
למה זה קורה לנו?
מהפסיכולוגיה המודרנית ועד לתורת החסידות, חוזרת התפיסה שאין התחדשות בלי פרידה. כדי לבנות משהו טוב יותר, אנחנו צריכים לשחרר את הישן, גם אם זה כואב:
אדם שמפוטר מהעבודה אולי ימצא את ייעודו האמיתי דווקא בנקודה הזו.
שידוך שלא צלח מפנה מקום לחיבור עמוק ובריא יותר בעתיד.
משבר בריאותי מאלץ אותנו להקשיב סוף סוף לגוף.
החורבן יוצר חלל, והחלל הזה הוא הזמנה לבחור מחדש.
איך עושים את זה בפועל?
1. עוצרים להסתכל פנימה
במקום לרוץ הלאה או להדחיק, אנו צריכים לעצור ולשאול: מה באמת קרה כאן? מה אני מרגישה? מה למדתי?
2. מזהים את מה שכבר לא משרת אותנו
לא כל מה שנהרס היה טוב. לפעמים דווקא המשבר חושף הרגלים, דפוסים וקשרים שלא מתאימים לנו יותר.
3. בוחרים ביעד חדש
בין אם מדובר בשינוי קריירה, תזונה או סדרי עדיפויות בבית - אחרי חורבן יש שלב של בחירה: איך אני רוצה שהחיים שלי יראו עכשיו?
4. בונים לאט, לבנה אחר לבנה
אין קיצורי דרך. כמו שבנייה של בית לוקחת זמן, כך גם בנייה של חיים חדשים אחרי משבר. סבלנות, אמונה ואורך רוח נחוצים כאן.
חז"ל אומרים: "כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה". כך גם אנחנו. מי שמוכן להרגיש את החוסר והכאב, לא מדחיק ולא מתעלם, זוכה לבנות משהו חדש ואמיתי יותר.
אם אתם עוברים תקופה של חורבן אישי, זכרו שזה לא הסוף. זה אולי רק עוד שלב בדרך אל בניין טוב ויציב יותר. לאט, בהקשבה לעצמכם, ועם הרבה סבלנות, אפשר להפוך כל חורבן לתקומה מחודשת.
תרגיל כתיבה - משבר שהופך להתחלה חדשה
כתבו על רגע בחיים שבו משהו בעולמכם חרב או התפרק (עבודה, קשר, תוכנית שלא יצאה לפועל). כתבו במשך 5 דקות - ללא מחיקות או עריכות.
לאחר מכן, המשיכו את המשפט:"בדיעבד, מתוך אותו חורבן יצא ש..." והשלימו במילים שלכם, גם אם זה דבר קטן כמו שינוי, תובנה, אדם חדש שהכרתם או כיוון אחר בחיים.
המטרה היא לזהות מתוך התבוננות כתובה איך דווקא הרגעים הקשים עזרו לכם לבנות משהו חדש וטוב יותר.
