"זעקתי לקב"ה: 'אתיה כבר איבדה את בעלה, אתה לא יכול להשאיר אותה שוב לבד'"

"אני הייתי השדכנית של בני וכלתי", מפתיעה הרבנית טובה אליה, אימו של איתן דוד, שנפצע באורח קשה בתאונת דרכים לפני כחודש וחצי. סיפור חתונתם של איתן דוד ואתיה הוא סיפור מפעים. אתיה היא אלמנתו של יהודה דימנטמן הי"ד, שנרצח בצפון השומרון לפני כשלוש וחצי שנים. אתיה נותרה אלמנה צעירה, בת 23 בלבד, עם תינוק בן שמונה חודשים.

"ביום השנה ליהודה הי"ד, הוציאה המשפחה סרט לזכרו. ראיתי את הסרט, ומי שמשכה את תשומת ליבי באצילותה הייתה אתיה, אלמנתו", נזכרת הרבנית טובה. "סיימתי את הצפייה וידעתי – אותה אני רוצה ככלה לבני. העדינות שלה, המשולבת בעוצמה ובנחישות בכל הקשור לאהבת התורה, העם והארץ, הייתה משהו מיוחד".

איתן דוד היה אז בחור ישיבה, רווק בן 26. בתחילה, הוא הרים גבה לנוכח הצעת אימו – להכיר בשידוך אלמנה עם ילד. "הסברתי לו שאתיה היא מיוחדת במינה, והוא השתכנע לנסות. בכלל, איתן דוד הוא בחור שמסתכל עמוק פנימה ולא מתחשב בהגדרות חיצוניות. מהר מאוד הוא התלהב בעצמו. אחרי שהם התחתנו, הוא היה מתקשר אלי מדי יום ואומר לי: 'אמא, תודה על האישה המיוחדת שנתת לי, איך זכיתי'".

איתן דוד ואתיה ביום אירוסיהם

כמה אבות

בני הזוג נשואים מזה שנתיים. הרבנית טובה מספרת שהם מהווים בנישואיהם מקור השראה, הן לאלמנות צעירות – שלוקחות דוגמה מאתיה שבחרה לבנות שוב את ביתה, והן לרווקים – שעבורם איתן דוד, שנישא כרווק לאלמנה צעירה, מהווה מודל לכך.

בני הזוג היו שמחים להישאר הרחק מאור הזרקורים ולעסוק בבניית ביתם, לולא התאונה הקשה שהתרחשה לפני כחודש וחצי בצומת הסמוכה ליישוב יצהר בו הם מתגוררים. איתן דוד נפצע באורח קשה ובתחילה אף היה בסכנת חיים, ואתיה נפצעה באורח בינוני. בנה של אתיה, דוד בן ה-4, יצא בניסי ניסים עם שבר ברגלו בלבד.

איך היו התחושות כששמעת על התאונה?

"כשהגעתי לבית החולים ביום התאונה, בעלי הסביר לי שהמצב של איתן דוד קשה מאוד וייתכן ושעותיו ספורות. נכנסתי לאחד החדרים הריקים בבית החולים וזעקתי לקדוש ברוך הוא מעומק הלב: 'אתה אמרת בתורה לא לענות אלמנה ויתום. אתיה כבר עברה מסע, ורתמה את כל כוחותיה כדי לפתוח דף חדש בחיים שלה. למענה – תחזיר לנו את איתן דוד. אתה לא יכול להשאיר את אתיה לבד'".

הרבנית טובה מציינת, כי בניסים גדולים איתן דוד יצא מכלל סכנה, אך כרגע הוא עדיין מונשם ומורדם.

ספרי על הקשר בין איתן דוד לדוד, בנה של אתיה.

"אחד הדברים המדהימים באיתן דוד זה היחס שלו לדוד. דוד מכנה אותו 'אבא'. איתן דוד נוהג להרים אותו לגובה, להשתולל ולשחק איתו, עד כדי כך שאתיה אומרת 'אלו שני שובבים יש לי בבית'.

"ביום התאונה, כשחילצו את דוד מתוך הרכב המעוך, הוא צעק 'אבא, אבא, אני רוצה את אבא'. ראינו שמישהו כתב על כך: 'הוא בוודאי התכוון אבא שבשמיים, הוא בוודאי התכוון עוד אבא שכבר בשמיים, יהודה הי"ד, והוא בוודאי התכוון לאבא בארץ, איתן דוד'. איתן דוד מהווה דמות אב עבור דוד הקטן, והם קשורים מאוד זה לזה.

"יום לפני התאונה, היינו בחתונה של אחיין שלי. במשך ארבע שעות איתן דוד רקד כשדוד על כתפיו. בכל פעם שניסה להוריד אותו, דוד מיהר לרוץ אחריו ולצעוק 'אבא, תרים אותי'. אני רואה בכך משהו סמלי, שהוא נשא אותו על כפיו לפני הניסיון הקשה. למחרת החתונה חגגנו בביתנו יום הולדת ארבע לדוד, עם פיצות ושירים, והייתה אווירה שמחה ומשפחתית. איתן דוד ביקש שיעשו לו מסאז' בגב, שהיה תפוס לאחר השעות הרבות בהן רקד עם דוד בחתונה. כיום, כשאיתן דוד מונשם ומורדם, אנחנו משמיעים לו את קולו של דוד כשהוא פונה אליו ושואל: 'אבא, אני אוהב אותך. אתה עדיין לא מרגיש טוב? אני רוצה שכבר תחזור הביתה', ומתפללים שיתעורר".

לגבי השמות הדומים של בנה ובנה של אתיה, היא מספרת שמלכתחילה הם תכננו לקרוא לאיתן דוד בשם 'דוד' בלבד, כדי לחלוק כבוד לחמיה, כפי מנהג חלק מעדות המזרח. הרבנית טובה התקשתה עם הרעיון לקרוא על שם חמיה בעודו בחיים. היא ובעלה התייעצו עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והוא הציע להוסיף את השם 'איתן', כדי שהקב"ה ייתן לחמיה עוד שנים רבות של כוח. "כיום אני מרגישה שלרב אליהו זצ"ל הייתה מעין ראייה למרחוק, ושבהוספת השם 'איתן' הוא בירך לא רק את חמי, אלא בירך מבעוד מועד גם את איתן דוד עצמו, שיחזור לאיתנו, ושימשיך להיות עם הכוחות הרבים שיש לו".

הרבנית טובה עם דוד, בנה של אתיה

"כולם מחוברים"

יצאתם במספר מיזמים לרפואת איתן דוד ואתיה. ספרי עליהם.

"לפני שבועיים חל יום ההולדת ה-28 של איתן דוד. לרגל התאריך, החלטנו לעשות מעין קמפיין המונים, אבל לא של כסף אלא של מעשים טובים. בגלל שמדובר ביום הולדת 28, הגדרנו את יעד הקמפיין ב-28,000 מעשים. למרבה ההתרגשות, בסיומו של הקמפיין נרשמו במערכת ה'התרמה' למעלה מ-30,000 מעשים טובים.

"איתן דוד מקפיד למלא בתוכן את ימי ההולדת שלו. בשנים קודמות הוא יצא להתבודדות בטבע באותו יום, ניגן ועסק בדברים מחזקים נוספים. בגלל שהפעם הוא לא יכול לעשות זאת, עשינו אנחנו במקומו את מה שהוא נוהג לעשות", היא מסבירה.

"בנוסף, לפני שבוע ארגנו מבצע של 1,000 הפרשות חלה לרפואתם של איתן דוד ואתיה, ולצורך כך העברנו קובץ שיתופי שהועבר בקבוצות. ההיענות הייתה מדהימה, ועברה את היעד שהוצב".

הרבנית טובה מספרת שבנה מחובר מאוד לכלל ישראל. "בתחילת המלחמה הוא הרגיש שאנחנו לא מספיק מעורבים במה שקורה. הוא פתח קבוצת ווטסאפ שנקראת 'משפחה מחוברת', ובה עדכן על חטופים ופצועים שזקוקים לתפילה ועל מיזמים שונים. לאחר פציעתו, התחושה שמילאה אותי היא שכרגע כל עם ישראל מחובר, אבל הוא זה שלא מתעורר. אמרתי לו: 'איתן דוד, תדע לך, כולם איתנו – מחוברים ומתפללים, עכשיו אתה זה שצריך להתעורר'".

מה מצבם של בני הזוג כיום?

"לפני מספר ימים אתיה חזרה לביתם, ובימים הקרובים תעבור לשיקום. היא מאוד רוצה להתקדם כדי שתוכל לחזור לעצמאות ולהגיע לאיתן דוד. איתן דוד ברוך השם יצא מסכנת חיים, וכרגע הוא מונשם ומורדם במחלקת טיפול נמרץ. אנחנו מתפללים שישוב להכרה ולבריאות מלאה".

"דרך של אמונה וביטחון"

האמונה בחזרתו של איתן דוד לאיתנו ולבריאותו ניכרת היטב בדבריה של הרבנית טובה. "התייעצתי עם אתיה, ולגבי חלק מהתמונות ששלחתי לך, אני מבקשת שלא תעלי אותן בימים הקרובים. כשאיתן דוד יתעורר נשאל אותו אם הוא מסכים שיעלו", היא מבקשת ממני גם בשמה של כלתה.

"כמשפחה החלטנו לקחת את הסיטואציה הזאת למקום הכי חיובי שאפשר, ובדרך של אמונה וביטחון", היא מסבירה. "נכון, יש ימים שאני יכולה לראות את איתן דוד במצבו הנוכחי, מצב הרוח ייפול במעט ואשאל את עצמי מה קורה, לאן המצב הולך ולמה הוא לא מתעורר, ויכולים לצוף פחדים בנוגע לעתיד.

"עם זאת, אנחנו ממש משתדלים לא להיות במסלול הזה. אנחנו מדברים עם איתן דוד, משמיעים לו פיוטים ושירים, רוקדים ושרים איתו, ומשמיעים לו שיעורי תורה. ובעיקר - כל הזמן רוקמים במחשבתנו את מסיבת ההודיה שתהיה בעזרת ה', ומדברים וחושבים חיובי".

הרבנית טובה מביאה כמשל אנשים שהולכים במנהרה חשוכה, ומרחוק הם מבחינים באור בקצה המנהרה: "הם אומרים לעצמם 'אנחנו עכשיו בחושך, עוד מעט נראה את האור, ואז נבין למה הקדוש ברוך הוא עשה לנו את זה'. אבל אנחנו מלמדים את עצמנו להדליק את האור כבר בתוך המנהרה. לראות את האור שקיים כבר עכשיו, בעודנו בדרך, כשהכול עוד לא ברור ולא ידוע, ויש פחדים. אנחנו משתדלים מאוד ללכת במידת הביטחון, וכמה שיותר לבטוח בקדוש ברוך הוא.

"בעל חובת הלבבות אומר על מידת הביטחון, שצריך להחזיק בה 'כגמול עלי אימו'. כלומר, כמו שאימא מחזיקה את התינוק שלה ביד, והוא לא שואל 'אימא, לאן את לוקחת אותי ומה אני עושה פה עכשיו?' היא מחזיקה אותו, והוא בוטח בה שהיא לוקחת אותו למקום שהכי טוב בשבילו. בדיוק כך אנחנו משתדלים לאחוז במידת הביטחון, ולדעת שהקב"ה לוקח אותנו למקום טוב ולמקום ברור, ואיתן דוד יחזור לאיתנו בעזרת ה'".