ירידה חדה בהתקפי לב - למה זה לא בהכרח נתון חיובי?

במשך חמישה עשורים נרשמה ירידה דרמטית בשיעורי התמותה מהתקפי לב – כמעט 90% פחות מאז 1970 – כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת סטנפורד. החוקרים בחנו למעלה מ-37 מיליון מקרים של תמותה ממחלות לב, ומצאו שינוי עמוק בדפוסי הסיכון: בעוד שמוות פתאומי מאוטם בלב הפך לנדיר יחסית, הפרעות קצב, אי-ספיקת לב ולחץ דם כרוני הפכו לגורמים עיקריים למוות.

“בשנות ה-70, התקף לב היה כמעט גזר דין מוות”, אומרת ד"ר שרה קינג, החוקרת הראשית. "כיום אנחנו יודעים להתערב מוקדם יותר, לבצע צנתורים ולתת תרופות שמצילות חיים. אבל המחיר הוא שינוי בסוגי התחלואה מהם מתים".

אכן, בעוד שבשנת 1970 כ-91% ממקרי המוות ממחלות לב נבעו מהתקף לב, ב-2022 מדובר ב-53% בלבד. במקביל, מקרי המוות מהפרעות קצב קפצו ב-450%, תמותה מאי-ספיקת לב זינקה ב-146%, ומקרי מוות כתוצאה מלחץ דם גבוה עלו ב-106%.

פרופ' שלמה מטצקי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בשיבא, מזהה מגמות דומות גם בישראל. "אנחנו רואים ירידה חדה בתמותה מהתקפי לב, בזכות התקדמות מהירה בטיפול – גם תרופתי וגם מכני", הוא אומר בריאיון לאתר ynet: "אך ככל שיותר חולים שורדים, כך יותר מהם סובלים בשנים שאחר כך מהשלכות כמו הפרעות קצב או אי-ספיקה".

הוא מוסיף כי שינוי הגישה הרפואית לאורך השנים היה מכריע: "הבנו שהתקף לב הוא תהליך ולא אירוע רגעי. ככל שמטפלים מוקדם יותר, כך אפשר למנוע נזק בלתי הפיך לשריר הלב".

בנוסף, המחקר מצביע על כך שגורמי הסיכון למחלות לב הלכו והחמירו. שיעור הסובלים מהשמנה בארה"ב כמעט שילש את עצמו מאז 1970, וכיום כמעט חצי מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדת עם סוכרת סוג 2 או טרום-סוכרת. שיעור הסובלים מלחץ דם גבוה עלה מ-30% ל-50%.

"אנחנו חייבים להתמקד במניעה", אומרת ד"ר לאתה פלאניאפן, ממובילות המחקר. "צריך להתחיל כבר בגיל צעיר ביצירת סביבה שמעודדת לב בריא – באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית והתמודדות עם גורמי סיכון מוקדמים".